מניעת אלימות נגד נשיםדי לרמיסה! את השינוי הזה יביאו האנשים

אלימות כלפי נשים, העובדות הסוציאליות עם שכר נמוך שסובלות מאלימות מצד הפונים אליהן והצעת החוק לפיה הדרה (אפליה) של נשים באוניברסיטה פשוט לא תחשב/ לא נקרא לזה, אפליה.

אז מה הקשר? ההבניה התרבותית חברתית. התפיסות המודעות והלא מודעות שמתקבעות. שדוחקות את הנשים הצידה או מתירות לפגוע בהן, לטובת אינטרסים אחרים.

באוניברסיטה , מציעים לדחוק את הנשים לטובת “אינטרס חברתי רחב יותר”.
מהעובדות הסוציאליות מצפים שתהיינה מוכנות לסבול את זה שלא מגנים עליהן בעבודה מפני אלימות, כי מה לעשות? הן מטפלות באנשים במצוקה, באוכלוסיות חסרות יכולת שידוע שגם עשויות להיות אלימות. אז מה, הן לא תטפלנה בהם?

בסדנאות למניעת הטרדה מינית אני שומעת לא פעם “אבל בתקופתי זה היה אחרת, כל הזמן אמרנו…ואף אחת לא התרגשה מזה”, “אבל אצלנו בעדה נהוג.”.
אלה אמירות שאמורות להסביר למה זה לגיטימי להטריד והבעיה היא אצל הנשים המודרניות האלה.
או כשאני שואלת נשים למה בעצם הן לא מיד עצרו את המטריד אני מקבלת תשובות כמו
“כי אם הייתי מעירה זה היה הורס לכולם את האווירה” , “כי לא רציתי להרגיז את הלקוח באמצע המשא ומתן”, “כי לא רציתי להביך אותו”.
או במלים אחרות, אפשרתי להטריד אותי כדי לא לגרום למטריד ולאלה שלא עוצרים אותו, אי נעימות. ורק להבהיר, אין כאן האשמה כלפי הנשים, אלא שיקוף מצב.
וככה אנחנו משמרים, גם אם לא בכוונה, את הנשים כקבוצה בעלת חשיבות פחותה, קבוצה שיש הצדקות לפגוע בה.

אנחנו מספקים הצדקות לכך שלכאורה לא ראוי שנשים תדאגנה לאינטרסים שלהן על חשבון האחר.
ואם זה לא מספיק, אז בשבוע האחרון אלפים יצאו לרחובות על רקע האלימות כלפי נשים. ורגע אחרי, המדינה בוחרת לתת פרס לאדם שאמנם לא הואשם בסופו של דבר, אבל שבחקירתו עקב האשמות על פגיעה מינית בקטינות, העיד שהסכים לקבל את הנערה והמין האוראלי שהחלה לבצע, אבל כשקלט שהיא קטינה זו הייתה תגובתו: “כעסתי מאוד על אבא שלי, אמרתי לו שבגללו הקריירה שלי תיהרס”..
הוא לא כעס על היחס לנשים, על ניצול קטינה. הוא לא היה מודאג ממצבה. הוא כעס על הפגיעה באינטרס שלו.

כל עוד נמשיך להגיד “מה הקשר?”, נמשיך לכאורה להצדיק כל דבר בפני עצמו, נשמר את התפיסות שמאפשרות פגיעה.
וכל עוד נשמר את התפיסות האלה, לא רק שנאפשר את הפגיעה, אלא גם נעביר מסר לנשים שאין להן מה לנסות ולהתלונן, לנסות ולעצור את הפגיעה הבאה. ככה נשמר גם את זה שמידי פעם אישה שלא תוכל יותר להכיל את מה שעברה, פתאום אחרי שנים, תספר מה עשו לה.
רק שאז נשאל – עכשיו היא נזכרה? למה היא לא אמרה כלום עד עכשיו?

הגיע הזמן לשינוי ועמוק!
להסתכלות חדשה ומיומנויות חדשות.
ואת זה אפשר להשיג רק במפגש בו יתקיים דיאלוג אמתי הממוקד בהבאת השינוי ולא בחיפוש אשמים. כי כולנו חלק מהקיים וכולנו חלק מהשינוי שצריך לבוא.

מכון יסודות מעביר סדנאות שעוסקות בדיוק בשינוי הזה כחלק מסדנאות למניעת הטרדה מינית. לפרטים על הסדנא לחצו כאן.

כמו כן ניתן לברר פרטים בטלפון: 0504-389663 09-7441355 או במייל: yesodot.yozmot@gmail.com