גיל הנעורים:
- הערכה עצמית שברירית
- סקרנות ופתיחות
- חיפוש ריגושים
- בלבול וגיבוש זהות – מי אני, מי אני רוצה להיות
- צורך בפרטיות
- אינדיבידואליות
- צורך בקשרים חברתיים – הכוח של קבוצת השווים
- חיפוש אחר שייכות
- בחינת גבולות – עצמאות
מה הבעיה בהתנהגויות סיכון?
בריאותית
(ריאות, כבד, עיניים, שלד, היפראקטיביות, השמנת יתר, אובדן הכרה ומוות)
חיבור לדימוי העצמי הנבנה
אני לא יכול בלי, ובאמת לא מתפתחות המיומנויות
יצירת תלות אישית וחברתית
נורמות משתנות-
הילדים יגדלו לתפיסות עולם
הגברת הסכנות –
קיצוניות, התדרדרות סביבה מסוכנת
ההבדל בין שתיית מבוגרים לצעירים:
סיבות או עצמתן
סביבה מסוכנת – גם האיפה וגם רמת השכרות של הסובבים
כלים להתמודדות – שיקולים להגשת או אי הגשת עזרה, ניסיון חיים
אלכוהול
חומר מדכא ולכן משבית מערכות בגוף ויכול להוביל למוות.
ניתן לשתות שתייה מבוקרת לא מסכנת .
מריחואנה
ממכרת מאוד נפשית.
גורמת להתפרצויות של מחלות נפש או אפיזודות פסיכוטיות, בני נוער הם קבוצת סיכון מוגבר.
פגיעה בתאים במוח.
מצטברת בגוף בשימוש קבוע גם אם רק של פעם בשבוע.
אין שימוש בטוח ואין דרך בטוחה להימנע מההשפעות, גם לא בחומר רפואי מיוצר וניתן בפיקוח.
סמים בכללי ולאן זה לקח את החברה שלנו
יוצרים תלות כי האדם לא רואה את עצמו מתמודד ללא
אנחנו רואים ירידה בגיל תחילת שימוש
אנחנו רואים עלייה בשימוש בגלל התלות שנוצרה
אנחנו רואים כניסה של מריחואנה למרחבי חיים שאינם קשורים לבילוי מסיבות כמו צבא, בזמן העבודה (כולל טייסים, נהגי רכבות ומשאיות, מרצים באקדמיה, עורכי דין וכו).
אנחנו רואים התרבות חומרים בקרב אוכלוסיה נורמטיבית – אלכוהול (כבר מכיתת ז) , מריחואנה (כבר מכיתה ט), קוקאין (כבר מכיתה יא), MD, LSD (מאפיינים יותר גילאי 20+)
שינוי תפיסתי חברתי
אם כולם עושים
ואם זה נמצא בכל מקום
וזה לידי כל הזמן
אני מתרגל
אם אני מתרגל זה לא מבהיל אותי
אם זה כל הזמן בכל מקום אצל כולם ואני רגיל – אז אולי בעצם זה בסדר?
וגם אם זה בעייתי, מה כבר אפשר לעשות? מי אני מול כל העולם?
אין מי שזה לא רלוונטי לו!
כמשתמש
כמי שליד המשתמשים וצריך להגיש עזרה או להתמודד עם תוצאות כלפיו (נופלים עליו, מקיאים עליו, מכתיבים אופי בילוי, אלימות , נוהגים אתו באותו כביש וכו)
כמי שחלק מהחברה – חייבים לגבש עמדה, לבחור אם להשתמש או לא, לבחור אם לפעול ואיך
אין פרופיל –
מבוגרים וצעירים
מעמדות סוציואקונומיים שונים
סוגי יישובים שונים
דתיים וחילוניים
גם נוער שהוא מוביל – מדריכים בתנועת נוער, עושים בגרויות מרשימות וילדים טובים בבית
לפעמים הם מובילים גם בתחום הזה
אז מה עושים?
כלים
גבולות, נוכחות ובקרה
פיתוח תחושת מסוגלות
אהבה ותמיכה
אימון בתהליכי קבלת החלטות
פיתוח חשיבה ביקורתיח
שיח תמידי
משיחות חולין, שיחות סביב אירועים ונושאים שלא קשורים ישירות לילדים, שיחות על הדבר עצמו והחוויות שלהם מולו.
שיחות משותפות מאפשרות לכל אחד להיות נוכח בצורה שנוחה לו ומפחיתה התנגדויות
חברו את הנושא לכלים, לערכים, לקבלת החלטות, לדילמות.
אל תיבהלו ממחירים שנובעים מבחירות נכונות או מהמציאות (כמו ילדים שלא רוצים לצאת למסיבות)
יצירת בקרה הורית
- שעת חזרה – לשים מסגרת אשר שומרת משעות מסוכנות ומהווה נורה אדומה עבורנו מתי להתחיל לדאוג
- להיות ערים ולפגוש אותם כשהם חוזרים – ישנים רק בבית
- לא מתכתבים מבילוי, מתקשרים רק בדיבור ישיר
- לדעת עם מי יוצאים, לאן, איך.
- להגיד מסר ברור
- לברר לאן בדיוק הולך הכסף כולל עודף