חזרה לתפריט הקורס

התמודדות עם אירוע של אלימות בין חניכים

 

תיאור המקרה

שלשה שמיניסטים שתפסו וריתקו שישיסט וכתבו לו עם לורד על המצח. כחמישה שכבגיסטים ראו את האירוע שהיה בחדר שכב”ג.

תגובות

  • שיחה עם כל המעורבים הישירים
  • שיחות עם הורי המעורבים הישירים
  • שיחות עם הצופים הפסיביים
  • פעולות  עם כלל השכב”ג
  • מעורבים ישירים – השעיה+תהליך חינוכי
  • צופים פסיביים – תהליך חינוכי


עקרונות שיחה:

עקרונות שיחה

הגדירו במדויק מה מטרת השיחה מבחינתכם.

במקרה הנוכחי למשל, מטרת השיחה הייתה לסמן מה אתם יודעים, ליידע שיהיה עונש ולעורר מודעות להסתכלות אחרת.

זו לא שיחה לדיון על העונש או כדי לדון בשאלה אם מה שקרה היה בסדר. הוא לא היה בסדר בשום צורה.

 

את פרטי האירוע נשים על השולחן ישיר ולא ננסה “לחלוב” מהם מאחר וזה מכניס אותם למצב של מגננה.

אחרי שתיארנו בקצרה את האירוע לשאול אם יש משהו שתיארנו לא נכון או שהם רוצים להוסיף משהו.


הובלה דרך שאלות על האירוע רק במטרה לשקף ושדברים יעלו מהם, בעיקר דרך שאלות ישירות כמו:

האם הוא צחק ונהנה?

האם יש מצב שאחד מהם היה נהנה מזה?

האם שאלתם אותו לפני, במהלך או אחרי האירוע אם הוא בסבבה עם מה שהיה

האם הם באמת חברים טובים שלו

למה דווקא לו הם עשו את זה אם הם כולם חברים טובים?

גם  אם  זו מסורת, מה זה אומר מבחינתם?

איך הדברים מתכתבים עם ערכי התנועה? תפקידם כאנשי חינוך?

מה מזכה את השכב”ג בחדר לדעתם? האם זה בא עם מחויבות כלשהי?


פעולה מתקנת

צריכה להיות בקשר ישיר למעשה

צריכה להימנע מלייצר פגיעה חדשה בפוגעים , הנפגעים או גורמים אחרים

צריכה לייצר משהו יעיל – למשל לא ניתן להם להעביר מערך שיהפוך לבדיחה אבל הם יבנו אתנו מערך ויחפשו חומרים. או, יתקנו את הנזק הפיזי שעשו בשבט.


תוצאה טבעית                          
      A        ->>>>         B                              

מתכתב ישירות עם המעשה. מטרתה אינה להכאיב.

תוצאה טבעית היא מה נובע ישירות מהמעשה בלוגיקה או בפועל.

למשל  אם לא מלאו כראוי את תפקידם במדריכים הם לא יכולים להיות מדריכים, פגעו במחסן או ניצלו אותו לרעה לא יכולים לקבל גישה אליו, גנבו ציוד לא יכולים לקבל מפתחות, וכדומה.

במקרים מסוימים זה יבוא בנוסף לעונש מאחר והתוצאה הטבעית היא השלכה לוגית של המעשה ולא פעולה שננקטת לצורך סימון חציית גבול (למרות שהיא כן משקפת מסר)  או גביית מחיר.


תכנית חינוכית

תכנית חינוכית

יש לדייק מה מטרתה – מה הם צריכים ללמוד

האם באמת הפעולה שנעשתה יושבת על זה שהם לא הבינו משהו וכדומה.

יש לוודא שאכן התכנית תחדש ולא פשוט תחזור על דברים.

החידוש יכול להיות בתכנים, באופן בו יועברו או באופן בו החניכים יתבקשו להיות פעילים

למשל לא נעשה מפגש בו תסבירו על השפלה, אלא הם ילכו ללמוד בפועל השפלה – כמו מקום ללא נגישות לנכה ומה קורה לנכים שם, תצפית בפעולות של השבט ושיזהו התנהגויות משפילות בין חניכים,  ייפגשו עם מישהו שחווה דחייה חברתית ויכול לדבר על זה או מטפלים וכדומה).


עונשים

צריך להגדיר מה מטרת העונש- הכאבה, שמירה על אחרים, העברת מסר, מתן פסק זמן בו כל הצדדים יכולים לחשוב על הדברים או לקיים תהליכים משמעותיים וכדומה.

גם חניך מושעה אינו מוקצה. חשוב ללוות חניכים מושעים כדי למנוע פגיעה ומירמור.

יש להגדיר מועד סיום העונש ואופן החזרה – חוזרים כרגיל, חוזרים תחת תנאי והשגחה, חוזרים לתפקיד אחר, חוזרים בליווי וכדומה.

עונש צריך להיות קשור ופרופורציונלי.

עונש שמטרתו גביית מחיר והכאבה – יינתן רק מבקרים בהם דברים אחרים לא עבדו  וזה הכלי האחרון. לעתים נבחר אפילו לומר שזה הצעד האחרון ולאחר מכן הם לא יוכלו להמשיך להיות חלק מהשבט.

מה מניע אותנו?

מה מניע אותנו?

מניעת פגיעה ושמירה על בטחון האנשים והציוד.

חינוך והקניית ערכים

יצירת מרחב בטוח וחינוכי

לכן דברים כמו באיזה ערכים זה פגע, כמה זה פגע במרחב שלנו, על כמה אנשים זה השפיע, מה רמת הציפיות שהייתה לנו כבר מחניך כזה, אילו זכויות יש לחניך הזה בתמורה להיותו בוגר ונושא באחריות ותפקידי ביצוע בתנועה וכדומה, יהיו משמעותיים בבחירת התגובה.

יש להתייחס לגומרים אלה בשיחות.

מה לא אמור להניע אותנו ?

הרגלים

מסורות

מה הכי מדובר באותה נקודת זמן

מה אנחנו חווינו בעבר ועל מה גדלנו

אלה גורמים שחשוב שנהיה מודעים אליהם  ואפשר החלט להביא אותם בחשבון ואף להתייחס אליהם בשיחה. אבל הם לא גורמי הנעה נכונים.

זה שזו מסורת לרתק חניך או כל דבר אחר לא הופך את זה לבסדר, זה שאני חוויתי את זה כשהייתי חניך והתגברתי על זה בקלות ואולי אפילו נהניתי לא משקף את העמדה או מה זה יכול לעשות לאחר. וזה שמשהו כרגע מדובר לא הופך אותו ליותר חשוב, כן אפשר להתייחס לשאלה איך זה דווקא בתקופה שבה מדברים על הנושא הם בוחרים לפעול בניגוד לכל המסרים.

רגשות!  

רגשות!

קריטי שאתם תנהלו את הרגשות שלכם ולא הם אתכם.

כן נעשה שימוש מודע ומבוקר ברגשות .

בהחלט אפשר לומר הכעיס אותי שאחרי כל מה שדיברנו לאחרונה זו הייתה הבחירה שלכם מתוך התעלמות מלא בטובת השבט או בטחון החניך, מעציב אותי שבתנועה כמו שלנו חברה מעולים כמוכם עדיין משום מה בוחרים בהתנהגויות כאלה, התבאסתי לגלות שזה אתה היית מעורב, ציפית ממך למשהו אחר וכדומה.

ביטויי כעס (צעקות, דיבור גס, שליפה מהמותן של עונש, זריקת ביקורת או האשמות וכו’)  לרוב לא מייצרים אפקט חיובי אלא משקפים חולשה ומכניסים למגננה ואף להתנהגות מתגרה ומזלזלת. במידה ומטרת הביטוי לסמן שנחצה קו אדום או קרה משהו יוצא דופן יש לוודא שגם ביטויי הכעס נעשים במודע ובבקרה וגם שזה קורה לעתים נדירות כדי לא לאבד את האפקט.