בתקשורת משנת עמדות יש כמה שלביםשיקוף

  1. הגדרת מניעה ומטרה שלכם – על מה אני הולך לדבר? מה מפריע לי? מה השינוי שאני שואף לייצר? למה במדויק זה השינוי שאני רוצה לייצר
  2. שיקוף הנושא והמציאות לבני השיח שלנו בצורה עובדתית. נסו להימנע בשלב זה מהבעת עמדה ושיפוטיות, אל תדברו עליהם ישירות. שקפו את התופעה או הסוגיה על כל מרכיביה. זכרו לא לייפות את המציאות וגם לא להגזים אותה לרעה.
  3. הגדרת הבעיה – נסו להגדיר יחד איתם מה הבעיות שעלו מהשיקוף.
  4. אלטרנטיבות. יותר קל לעבור למשהו אחר מאשר לריק. אחד הכלים זה להראות שאפשר אחרת. יחד עם זאת , לא להכל יש אלטרנטיבה. לפעמים זה חלק מהמשמעות, שנוותר על משהו כדי להימנע ממחיר גדול יותר.
  5. מתן כלים – מה את/ה צריכים כדי להיות מסוגלים לעשות את השינוי.
  6. היו שם בשבילם – שינוי לא קורה ברגע, לא בשיחה אחת, פעולה אחת וכו. היו שם בשבילם בכל התלבטות, בכל שיחה נוספת שירצו, גם אם בדרך יפעלו לא כמו שהייתם רוצים – כמובן שאם מדובר בסכנה או פגיעה ננקוט אמצעים לעצור אותם.

מה לא לעשות?

לא להיות שיפוטי (זה לא אומר לא להביע עמדה חד משמעית וזה לא אומר להימנע מביקורת על הדבר עצמו)

לא לתת לרגשות שלכם לנהל אתכם

לא להיכנס לתחרות מי מנצח, זה לא דיבייט זה חינוך לשינוי חברתי.

לא לצפות שיורם דגל לבן

ועכשיו קצת בהרחבה 

היו ברורים ומדויקים לעצמכם בהגדרת העמדה שלכם האישית וכן במטרה שלכם.

לאן בדיוק אתם רוצים להוביל.

למשל- אתם רוצים שהם לא ישתו אלכוהול ,או ישתו במידה, או מגיל אחר או שאולי בכלל מבחינתכם מה שהכי חשוב זה שהם יקבלו החלטות עצמאיות, ישמרו על עצמם, וכדומה.

הגדירו גם לאור המטרה שבחרתם מה הרציונל מאחוריה – האם באמת יש הבדל בין שתיית צעירים ומבוגרים ומהו? מה הבעיה שיתנסו באקטים מיניים בגיל מסוים?

האם אתם רוצים שהם לא יקיימו שום יחסי מין, או לא בפומבי, או לא בגיל, או לא בשטח הצופים או שיהיו קשובים לעצמם ולאחר. ואם למשל אתם בוחרים קשובים לעצמם ולאחר הגדירו מה זה אומר, איך יודעים שמישהו קשוב, מה התרגום המעשי של זה.

אם אתם שואפים שהם יקיימו אקטים מיניים בפרטיות ובהסכמה הגדירו מה זו פרטיות ולמה , מה היא מאפשרת (חופש בחירה הקשבה לעצמי ולאחר, התאמה אישית, ניטרול לחץ חברתי, גם ככה במיניות יש חשיפה עצמית ובפומביות זה מגביר חשיפה, זה חוויות ראשוניות שלא תמיד מאתים לי לחוות מול צופים וכדומה. ).

מיקוד באחר ולא בכם

מה שחשוב זה מה האחר צריך כדי לעשות שינוי. לא שאתם תגידו דברים.

לפעמים נדמה לנו שאם נביא המון טיעונים, אם ננסח נכון, אם נהיה מלאי תשוקה, אם תהיה לנו תשובה שנונה לכל דבר שהם יגידו, אם נצליח לסתור אותם , להוכיח אותם…..

אבל מה שחשוב הוא מה הם צריכים.

לכן לפעמים נעביר או נתמקד רק בנקודה אחת. לפעמים נביא הרבה זוויות.

נסו גם להבין מה האחר צריך – יש מי שצריך מידע, יש מי שצריך רגש, יש מי שצריך קודם כל להיות בטוח שאנחנו קשובים לו, שאנחנו מבינים איך זה ישפיע עליו אישית, שאנחנו רגישים לקושי שזה ייצור עבורו. ועוד.

כמה טכניקות חשובות

זכרו! לא מדובר במתודות הטעיה, אלא בטכניקות שמאפשרות לנו להיות ממוקדים באחר ויחד עם זאת להוביל.

אמפתיה – אמפתיה היא הכרה באחר על הרגשות, המחשבות, הרצונות, הצרכים הקשיים וכו. אמפתיה מראה שאנחנו לגמרי יכולים לשים את עצמנו בנעליים של האחר ולהבין.

אני מבינה לגמרי למה זה מסקרן אותך, אני יודעת שזה מבאס מה שאני מבקשת , האמת במקומך גם לי היה קשה, כולנו נתונים ללחץ חברתי אני יודעת שזה קל להגיד לא להיכנע אבל כולנו מתמודדים עם זה….

אמפתיה לא מחייבת אותנו לפעולה מסוימת או לעשות את מה שהאחר רוצה !

למשל, אח רפואי שנותן זריקה חשוב שיהיה אמפתי לכאב שהוא גורם וגם לפחד של החולה. אבל לרגע לא היינו רוצים שלא יזריק בגלל זה. כן נרצה שהוא יעשה כל מה שאפשר להקל על הכאב למרות שהוא יזריק.

ובחזרה אלינו, אם לינה נפרדת שומרת על ילדים וילדות מפגיעות ומחירים נוראיים אז זה מה שנכון לעשות. במקביל נתמודד עם הבאסה, נסביר, ננסה אולי לייצר מרחבים אחרים שמאפשרים דווקא אינטראקציות כיפיות בנים בנות וכדומה.

אמפתיהשיקוף

אנחנו מתארים עובדות, אשר מציגות תמונת מצב מדויקת עובדתית,. המטרה בשיקוף היא להראות את התמונה באופן שונה ממה שהם רגילים או באופן שלא חשבו עליו עד כה. למשל, כשאנשים בוחרים לשתות אלכוהול סתם בשביל הכייף וכי כולם עושים את זה למרות שהם כבר יודעים איך אלכוהול משפיע. למעשה הם בוחרים, גם אם לא במודע, להמר על כך שהם לא יפגעו ולא ייפגעו. הם מוותרים בשביל האלכוהול על חלק מהיכולות שלהם למנוע פגיעה (קריאת מציאות לקויה, ביטחון; עצמי מופרז, דיכוי העכבות, ירידה בתפקודים פיזיים וכו).

הכללה או הרחקה

לפעמים נוכל להמחיש משהו על ידי הכללה או הרחקה, כי זה מפחית מהצורך של בני השיח שלנו להתגונן. למשל אם אומרים שמי שלא רוצה שפשוט תגיד לא, נחזור לדוגמת הרכבת, שזה רחוק מהסיטואציה עליה אנחנו מדברים ונשאל למה שם בעצם נשים מתקשות להציב גבול ? האם הם היו בסיטואציות כאלה או יכולים לחשוב על מצב אחר בו לא הציבו גבול – מישהו נגע להם בטלפון, מישהו אכל להם עם המזלג שלו מהצלחת שלהם כשלא רצו, מישהו עמד קרוב מידי אליהם, או נדחף בכביש או דיבר אליהם לא יפה. לשאול למה אנחנו מתקשים להציב גבול? (מבוכה, לא לפגוע באחר, לא להרוס את האווירה, פחד מתוצאה ועוד).

מפה נוכל להוביל לשאלה למשל האם הם היו מוכנים לעזור למי שקשה לו ? האם יש אחריות קבוצתית בשכבה? האם יש אחריות חברתית למי שבצופים או שכל אחד רק בא לעשות מה שכייף לו?

להתפרע עם המחשבה ולהעביר אחריות

שאלה – אם היית יכול אתה להחליט מה נכון לעשות, עזוב עכשיו קשיים ביישום או מה אתה חושבת שמצפים ממך. מה היית מתכנן? איך היית פותר ? מה היית רוצה מהתנועה?

לעתים על חלק מהרעיונות שנראה שנובעים מאינטרסים שלהם ולא מרצון לדאוג לאחר או לתת מענה, תשאלו “איך זה נותן מענה לדעתך?”.

זה עוזר להם לראות שאנחנו קשובים

זה עוזר להם לפעמים לראות לבד שהם יגיעו לדברים דומים למה שאנחנו אמרנו

זה עוזר להם להבין לפעמים למה דברים מסוימים לא יעבדו או לא הגיוניים.

פסק זמן

פסק זמן מאפשר לנו לתת תשובה נכונה ולא סתם לזרוק אמירות לא מדויקות.

אל תרגישו חובה לענות על הכל במיידי. אם אתם עוצרים לחשוב , זה מלמד גם אותם שצריך לחשוב וצריך לקחת אחריות על מה שאומרים.

וגם לגיטימי שאין לכם תשובות מוכנות להכל

החזרת השאלה

זו לא התחמקות!

נשתמש במתודה הזו כשאנחנו רוצים להבין מה בדיוק הם מחפשים או כדי להכריח אותם לחשוב על מה הייתה מטרת השאלה. זה מצד אחד מדייק אותנו ומצד שני מנטרל התנגחויות.

אל תדברו עם מי שלא נמצא אתכם בדיאלוג

שתיקה, הטחות, דיבור גס, התעסקות בטלפון, תשובות לקוניות ומבטלות

זה אומר שהם לא אתכם ואין מה להמשיך . זה שנחזור על הדברים עשר פעמים לא יקדם אותנו לשום מקום. וצריך לפחות שניים לדיאלוג.

אז שקפו – אני רואה שאתה לא איתי אז בוא נסיים כאן. את הודפת כל דבר שאני מביאה למרות שאני מביאה את מכיוונים שונים, זה מרגיש לי כאילו את הודפת ולא באמת משקיעה מחשבה במה שאני אומרת. אז אם את לא מעוניינת לחשוב איתי….מאוד קשה לי להשאר עניינית כשאת צועקת עלי/זורקת לעברי אמירות כמו מה אכפת לי. אני גם באמת לא מרגישה שזה היחס מגיע לי, אז לא מתאים לי עכשיו להמשיך. אנחנו נסיים כאן להפעם.

סגרו את השיחה תמיד בהזמנה – אני מבינה שלא מתאים לך כרגע להיות איתי בשיחה, אז נפרד כאן. אבל אם תרצי להמשיך בפעם אחרת אני אשמח.