טעות נפוצה שרבים מאתנו עושים כשאנחנו מנסים לגרום למישהו לעשות שינוי ושלשה טיפים של מה כן חשוב לעשות.

ראיון עבודה

משפטים לא יעילים ואפילו מרגיזים:

למה? כי אני אמרתי!

תפסיקי להיות עקשנית, את חייבת ללכת אליה, תאמיני לי, היא גאונה, מסדרת לך את הגב

אתה סתם תקוע על המוכר ומה שעשית עד עכשיו ומפחד משינוי, אני אומרת לך שאתה חייב לעשות שינוי.

תאמיני לי , כבר ראיתי אלף מקרים כאלה, אני יודעת מה צריך לעשות במצב כמו שלך

ומשפט מסוג אחר קצת אבל תכף תבינו למה הוא מתקשר – אני לא יודעת לומר מה יקרה, נצא יחד למסע ונראה לאן זה ייקח אותנו

——————————————

למה המשפטים האלה מעצבנים? כי הם לא מכילים את השאלה – מה היא צריכה, כדי להתחיל בתנועה שתביא שינוי.

כמי ששואפות להיות סוכנות שינוי, אנחנו צריכות לצאת מעצמנו ולהתמקד בנועצות/מודרכות, בין אם הן פונות  אלינו כנשות מקצוע או כחברות/משפחה.

אלו יכולות להיות חברות שמשתפות בבעיה, קולגות שהיינו רוצות שתעבודנה אחרת, נשים שבאו אלינו מקצועית לקבל הדרכה/ייעוץ/טיפול, הילדות שלנו וכל אחת למעשה.

עולה לכן דוגמה לראש?

אנחנו לא יכולות לבקש ממישהי לעשות שינוי, גם אם נדמה לנו שיש לנו את הידע, הפתרון, היכולת לעזור ולפעמים אפילו הסמכות, אם אנחנו לא מבינות מה היא צריכה בשביל לעשות את השינוי.

אמירות כמו – תפסיקי עם הלחץ שלך, את סתם מתעקשת, את לא רואה שאת צריכה לעשות שינוי? – לא מקדמות. הן רק חוסמות, כי מי שנמצאת בקושי גם שומעת ביקורת ואפילו האשמה, רע לך (גם אם זו בעיית גב) כי את לא עושה משהו מספיק טוב. זה לא מחזק או מדרבן.

בנוסף, איזו סיבה יש למישהי לעשות משהו רק כי אני עשיתי ועבד לי? כל אחת חושבת שהיא שונה ומיוחדת וגם צודקת במידת מה.  איזו סיבה יש לה לסמוך עלי? למה שהיא תתאמץ לייצר שינוי רק כי אני  חושבת שאני מבינה אותה? או להוציא כסף וזמן על משהו שהיא  לא מבינה אם בכלל ייתן לה מענה? (כמו במשפט האחרון שהובא).

אז האם זה אומר שאי אפשר לייעץ או להציע עזרה?  ברור שלא. אבל יש כמה דברים שנדרשים.

אמפתיה – המלכה של המלכות – בטאו אמפתיה בעזרת משפטים כמו – אני יודעת שניסית כבר הרבה דברים, אני מודעת לזה שאני מבקשת משהו לא פשוט, אני מבינה שזה בניגוד לכל מה שבא לך טבעי, ברור לי שלא יהיה קל ואני בעצם מכניסה אותך לעוד יותר אי וודאות כשאת מחפש בהירות….

לבדוק מה הן צריכות כדי לעשות את התנועה הנדרשת  – מה יעזור לך לסמוך עלי? מה את צריכה כדי לשקול את זה מחדש? איך אני יכולה לעזור לך בזה? מה את צריכה לדעת/לראות/לשמוע/להרגיש כדי לבחור בשינוי? איך אני אוכיח לך שזה שונה? יש מצב שתהמרי איתי על זה? מה יגרום לך לרצות בשינוי הזה? מה יעזור לך לעשות צעד ראשון?

הבטחה ואמון – לי ברור שאת תצליחי, אנחנו רק צריכות להבין מה את צריכה כדי …אני מאמינה שהיא תוכל לעזור לך כי …אני לא יודעת להבטיח לך מה תהיה התוצאה כי זה מורכב מהמון דברים אבל אני אעזור לך באמצעות 1,2,3,…..

המיקוד באחרת, מוכיח לה שאנחנו לא נעשה את מה שאנחנו רגילות, את מה שנוח לנו, את מה שעבד לאלף אחרות אולי,  אבל להן עוד לא. זה מראה להן שאנחנו כל הזמן נהיה ממוקדות בהן,  נראה אותן ואת הצרכים שלהן ובמובן הזה נביא את הידע שלנו אבל נתייחס לזה כפעם ראשונה שלנו, כי אותן עוד לא היה לנו, להן עוד לא עזרנו, אותן לא ליווינו, אף פעם. יש כאן הבטחה שנהיה קשובים להן והן תהיינה פעילות ומשפיעות.

והערה – לפעמים מדובר בשיחה עם מישהי שתחת סמכותנו, כמו ילדה או עובדת. במידה מסוימת שם הדיאלוג ייראה מעט שונה, אבל הסמכות הפוסט מודרנית מתבססת על מרכיבים דומים ולכן למרות הסמכות, הדיאלוג לא באמת ייראה כל כך שונה.

*המאמר נכתב בלשון נקבה אך מופנה ומתאים לגברים ונשים.

מכון יסודות- מומחים בתקשורת מובילה ויוצרת שינוי.