אבא, אמא, אני שותה, אוהב את זה ולא מתכוון להפסיק. אז תרגיעו.

מאת: תמר גור

לא בהכרח בנוסח הזה אבל מה עושים בשיחה בה הילד/ה מצהירים באופן מלא וישיר שהם אוהבים לשתות, ככה הם נהנים במסיבות והם לא רואים בזה בעיה.

זכרו –
מה מעגל השיחה בו אתם בוחרים להיות
מה המטרה שלכם בכל אמירה
כל שיחה בונה יחסים (או פוגעת בהם) ומשפיע על השיחות הבאות – הקפידו להיות הדמות איתה אתם אוהבים לדבר.
לא את הכל נוכל לעשות בשיחה אחת 

תגובה ראשונית כנה:

• אותנטיות היא שם המשחק בתקשורת ויחסים
• אם אתם בהלם תגידו שלא לזה ציפיתם. אתם יכולים אפילו לעצור את השיחה ולומר שאתם צריכים זמן לחשוב על מה שהם אמרו ותמשיכו את השיחה בהזדמנות אחרת.
• זה כבר משקף הרבה, אין צורך להרחיב במלים
• עדיף להיות מדויקים מאשר להגיב מהר.
• סביר להניח שלא זו התגובה שהילדים ציפו לה, הם ציפו לנאום, ויכוח, וגם זה משמש מודלינג לשיחה: כנות, הקשבה אמתית שלכם בה התגובות מותאמות למה שהם אמרו.
• העצירה עצמה מהווה גם עבורם זמן מחשבה.
• אמרתם שהרגש שלכם חשוב – נכון! ורגש אותנטי נוגע בילדים. כאן, מעבר לתוכן הם חווים את הכאב/עצב/דאגה שלכם לא באמצעות מה שאתם אומרים אלא מזה שהם רואים את זה עליכם.

נכון להתייחס גם לכנות שלהם  – אני מעדיפה לעשות את זה בסוף השיחה כשאדע שאכן מדובר בכנות ולא בהדיפה או ניסיון להכניס אותנו להלם או לסתום לנו את הפה. וגם, אני מחפשת כנות לאורך השיחה. אם הייתה שיחה טובה אוכל לומר בסופה "תודה שהיית כנה איתי, זה היה לך קשה?", אולי אבחר לומר (שוב, בהתאם למה שהיה בשיחה) תודה שהיית כנה איתי, לא היה לי קל כמו שראית אבל זה בסדר, לא הכל קל החיים J אבל חשוב לי לדעת שאנחנו יכולות לדבר על הדברים ושאת מוכנה לשתף ולהקשיב, מקווה שהרגשת שגם אני הקשבתי, גם אם אנחנו לא מסכימות על הכל".

"משפטי פתיחה" חלופיים

שוב, התחברו לאמת. האם גם אתם אוהבים לשתות? גם אם לא לשוכרה. כי אם כן אז הרי שאתם לגמרי יכולים להתחבר למה שהם הרגע אמרו וכדאי להתייחס לזה. דוגמה.

• "אני לגמרי יכולה להבין למה זה כייף לך".
• "האמת שגם אני אוהבת לשתות בבילוי".
• "אני מבינה, בעובדה הרבה אנשים אוהבים לשתות בבילוי אז זה הגיוני."
• "אני מקבלת, באופן אישי אני לא מתחברת לזה כפי שאתה יודע (כי הרי הם ראו שאתם כן או לא שותים במצבים שונים) אבל מבינה שיש בזה כנראה כייף."
• "אני מבינה ואפילו מקבלת או מזדהה אבל מודה שזה מלחיץ אותי" (ואל תרחיבו בשלב בזה כדי להישאר במה שהם אמרו).

בהמשך, ושוב, כאן תלוי מה החוויה שלכם וכמה אתם בהלם או מתחברים, נרצה לגעת בדברים כמו מה הם אוהבים, לשתות או להשתכר, האם הם משקללים את הסכנות שהם מכירים בקבלת ההחלטות שלהם וגם לבדוק האם יש גבולות/הגשת עזרה/שמירה על עצמם ואחרים וכו.

הנה כמה אפשרויות. בחרו את מה שמתאים לכם. לא הכל בהכרח יהיה בשיחה אחת.
אולי תרצו הפעם רק להקשיב לחוויה ולא לומר כלום.
אולי תרצו רק לוודא שהם גם מחזיקים בראש את הסכנות.
אולי תרצו לקבל תמונת מצב על מה קורה במסיבות (היו בהקשבה, אל תדברו רק תשאלו).
בכל מקרה, אל תגררו לעוד נאום על הסכנות.

נסו לפעול בעיקר בשאלות ופחות עם אמירות.
אל תיבהלו מכלום מבחינת "איך עונים על זה", שאלו את מה שבאמת אתם רוצים לדעת או לשקף.
אם אתם אומרים משהו, כמו מסבירים מה מדאיג אתכם או כל דבר, נסו לשים גם שאלה שבודקת איך הם מרגישים או מה הם חושבים על מה שאמרתם.
והכי חשוב, לדעת לסגור שיחה. אם אמרתם משהו שהכיל מחשבה שרציתם לעורר בהם, תשאירו את זה. אין צורך להרחיב, לנאום או לצפות לדגל לבן.

אני מצרפת כמה דוגמאות לשאלות או להתגלגלות שיחה, כמובן שזה לא בהכרח ילך ככה ואתם מגיבים בהתאמה לעצמכם ולמה עולה בשיחה. זה רק מראה כיוונים אפשריים.

כן חשוב לדעת אמירה כזו מזמינה אתכם, לא בתגובה ישירה אליה, לחפש הזדמנויות מהמעגל השני, לדבר על קבלת החלטות, על איזוני כייף ומחירים, איפוק וכו. למשל משהו שהייתם רוצים לעשות עכשיו אבל בגלל זהירות קורונה לא עושים, משהו שהייתם רוצים לעשות בעבודה אבל בגלל תקציב/בוס/יחסים לא עושים. וגם מקומות בהם אתם פועלים או יכולים להביא דוגמאות מאנשים אחרים (טלוויזיה, כתבות, ספרים וכו) שעשו משהו שונה ממה שהיה מקובל סביבם וזה הוביל לטוב.

בשיחות מטרה, (מעגל שלישי) בהן תחזרו לדבר עליהם ועל תרבות הבילוי תוכלו להביא את הדוגמאות הללו כהשוואה, דומה, אלטרנטיבה.

שיחות לדוגמא

לחצו על כותרת השיחה כדי לקרוא את המשכה.