חזרה לתפריט הקורס

1 – מה מטרת הפנייה להורים

  • יידוע במסגרת שותפות
  • חובת דיווח /העברת אחריות/אזהרה
  • התייעצות/השלמת מידע
  • קריאה לפעולה

2 – מה הערך המוסף של ההורים

  • סמכות על הילד או לתת אישור לפעולות שלכם
  • הכרות עם הילד, עם שעות הפנאי שלו ודברים אחרים בחייו
  • השלמת פעולה (למה שאתם עושים) במרחב הביתי
  • גיבוי המסר שלכם

3 – תקשורת עם ההורים

  • הצגת האירוע – הכינו את ההצגה כך שתיצמדו לעובדות, ללא שיפוטיות, בלי הגזמות וללא כותרות
  • מה תרצו לשאול – השאלות יכולות להיות לצרוך קבלת מידע, הבנת העמדות שלהם או העברת מסר
  • מה תרצו לבקש או להנחות – מה אתם רוצים שהם יעשו עכשיו, או שאתם רוצים להגדיר שאין צורך שיעשו, איך תרצו לסגור את השיחה.

זכרו בתקשורת

  • אמפתיה, כבוד
  • בהירות, הצמדות לעובדות, חוסר שיפוטיות
  • אסרטיביות, שיקוף
  • שאלות, ולוודא איפה הם ביחס לדברים שנאמרים. (איך אתם מרגישים עם מה שאמרנו, האם מוכר לכם, האם אתם צריכים רגע, משהו שתרצו לשאול אותי, האם אתם מסכימים עם מה שנאמר, האם יש לכם חששות שתרצו לשתף וכו).

מטרת השיחה אינה לנזוף בהורים או לחנך אותם – חשוב שהניסוחים לא ישדרו אחד מהשניים גם אם בפנים אתם מרגישים כעס, אכזבה, תסכול וכדומה.

חשוב לדעת מתי ואיך לסגור שיחה. אל תאפשרו חזרתיות, ויכוחים, תוקפנות ואל תבזבזו את זמנם וזמנכם.

סכמו, הגדירו צעדים הבאים, נקודות מעקב, איזו עזרה תוכלו להציע.

דיווח ושיתוף הורים

 

אירועמה מטרת השיתוףהצגת הפניהשאלות להוריםמה תבקשו/תנחוהתנגדויותתגובה להתנגדות
דברים כללייםשותפות

מידע או יידוע

בניית תכנית פעולה

עובדתי ואובייקטיבי

סטינג שקט ללא הפרעות

מה אני יכולה לעזור – נכון לכל שיחה
אלימות בעוצמה גבוהה או חזרתיתשותפות
לעזור לנו להבין את הילד
כדי שלא יכעסו שלא שיתפנו קודם
שיבואו לקחת אותו
להוות מודל לחיקוי
שהנער יספר מה היה
או
שאנחנו מציגים את העובדות הכי נקי שאפשר
או
מושיבים את כל הצדדים יחד
האם מוכר לכם?
האם זה בא לידי ביטוי בבית?
האם קרה משהו לאחרונה?
מה הילד עושה כשהוא מגיע הביתה?
מי החברים שלו?
האם יש לו מעגלי חברה אחרים?
האם הוא כבר טופל או מטופל בצורה כלשהי?
  • שיגיעו לקחת
  • שיגיעו לבית החולים/משטרה
  • שימשיכו שיחה בבית
  • שיפנו לגורם טיפולי
איפה אתם הייתם כשזה קרה

אם הוא יראה חולשה יתפסו עליו

אחריות שלכם ללא קשר לתפיסות שלהם לשמירה על שלום הילדים במרחב בית הספר

לשתף בהצגת המקרה בכל מה שאתם עשיתם ועושים למניעה, כולל אם הם כבר קיבלו מכם דיווחים בעבר.

ילדה דחויה

(צוחקים עליה, יושבת לבד, לא מוזמנת , מתלבשת מוזר ומריחה רע)

יידוע כי הם ההורים

  • שיוכלו לשתף אותנו במה יודעים עליה
  • להנחות אותם למה לשים לב בבית  – סימני מצוקה
  • לברר חומרת מצב
  • לברר אם מטופלת
  • לבנות תכנית עבודה
  • לשקף, כי לפעמים הורים לא מבינים איך דברים שלהם כמו תרבות אפילו, משפיעים על חיי הילדים
מה שלא נעשה זה מאוד יכאיב להורים, חשוב להכיר בזה. לדבר בצניעות ודאגה.

לשאול הרבה

לעשות הפסקות ולשאול איך הם, מה שלומם

לשתף במה עובר על הילדה והדאגה שלכם ולשאול מה הם רואים בבית, מה שמעו.

אפשר לומר בהמשך השיחה שמברור ושיחות עם הילדים והצוות עולה שבין היתר יש סוגיה של ריח ושונות בלבוש. אם אכן עשיתם אז לשתף במה אתם עושים בנידון. לא להיות ביקורתיים אבל לשקף ולהזמין אותם לחשוב עם הילדה אם יש משהו שהם יכולים לעשות שהם ירגישו איתו נוח.

האם ראיתם עליה שינוי?

האם היא דיברה אתכם על זה?

האם יש לה חברים במסגרות אחרות?

האם חל שינוי כלשהו לאחרונה? מצב רוח, הרגלי אכילה, הסתגרות בחדר, הימנעות ממפגשים, התקפי זעם, בכי, וכו.

איך היה לה במקומות קודמים.

מה אתם יכולים לעזור

לעקוב אחר המצב ולשתף אתכם

אולי רשות לייעץ לה ולתת דוגמאות למה תרצו לדבר עליו או להציע ולקבל את רשותם

זה מי שאנחנו וזו התרבות שלנו

הכחשה

אני מכבדת את הבחירות שלכם רק חשוב היה לי ליידע אתכם כי הילדה סובלת

מול הכחשה לא תמיד יש מה לעשות, לפעמים נעשה סגירה עם חזרה קצרה על השיקוף נביע את הכאב שלה ושלנו ונגיד שכמובן מפה זו החלטה שלהם אם ומה לעשות , או לפעמים רק לבקש שכן ישימו לב לסימני מצוקה שתתנו

ילד שמדבר מיניות או נוגע בעצמו בפומבייידוע

מניעת התדרדרות שתביא למצב בו הילד מסתבך בפלילים

השלמת מידע

סימון מה נורמטיבי ומה לא – הורים לא תמיד יודעים מה תואם גיל וכולם ומה לא  עושים

 הצגת העובדות – מה בדיוק אבל בדיוק הוא עושה, למי, לא לדבר בכותרות.

לסמן מה נורמטיבי לגיל ומה לא – כלומר מצד אחד לשים בפרופורציה ולא לייצר היסטריה ומצד שני להבהיר מה לא קביל

להבהיר מה אתם תאלצו לעשות במצבים שונים – חובת דיווח, פנייה למשטרה וכו.  – לא כאיום אלא כהבהרת המשמעות והכנה למקרה הצורך שלא יגידו שלא ידעו.

 

האם מוכר

האם מטופל

לוודא שהם מבינים מה עשוי לקרות

 

 

שידברו איתו ויבהירו גבולות התנהגות נורמטיבית והשלכות אפשריות

שיפנו לקבלת עזרה

זה הגיל

ככה זה בנים

הם לא יכול לשלוט בזה

די לעשות היסטריה היום כולם מדברים me too כבר אסור לגברים לעשות או להגיד כלום

לא להתווכח

לחזור על ההבהרות של תואם גיל, נורמטיבי, מקובל עליכם.

לחזור על מה תצטרכו לעשות אם לא ייפסק

ואם הם חושבים שהוא לאיכול לשלוט בזה זו עוד יותר סיבה לקבל טיפול

 

למה לא לפנות?

נמנעים מחזרתיות על מה שהם עברו
לא לייאש הורים
אם הבעיה בתוך הבית
מעורבות הורים עשויה לפגוע בתהליך
לא לקחת אחריות במקומם, להחליש אותם אלא לפתח בהם תחושת מסוגלות