מתי אינטראקציה הופכת לקונפליקט?
- משאב מוגבל
- ניגוד אינטרסים
- תפיסות שונות
גורמים נוספים לקונפליקט או שישפיעו עליו
- יחסים
- רגשות
למשל – תלות, תסכול, פחד, אכזבה…
אפיון הקונפליקט
מוגבל בזמן ↔️ מתמשך
נפיץ ↔️ בר ניהול
בשליטתי ↔️ לא בשליטתי
השלכות מרחיקות לכת ↔️ השלכות מוגבלות
נושא הקונפליקט
חינוכי/משמעתי/התנהגותי
חלוקת תפקידים או סמכות
אישי/יחסים
ערכים/תרבות
ציפיות
משאבים
דימוי עצמי /רגשי/תחושת ערך
יש חשיבות גדולה לזיהוי אופי ותכני הקונפליקט על מנת להבין מה מניע אותנו, איפה נמצאים הפתרונות, מה אפשרי ומה לא ולכן לאן לחתור. דוגמאות:
ייתכן והקונפליקט הגלוי הוא על הגעה לפגישות אבל בבסיסו יושבת אי אהדה כלפי הדמות, שיפוטיות על התפקוד ההורי שלה. הורים שמסרבים לביקור בית ייתכן שבבסיס הקונפליקט לא יושבת חוסר רצון לשיתוף פעולה אלא משהו שקשור לתרבות, אירוח וכדומה.
הורים שמסרבים לקחת ילד לאבחון ייתכן שעומד חשש מסטיגמה, קושי רגשי להודות שיש לי ילד "פגום" כי מה זה אומר עלי ועוד.
באוכלוסיות מוחלשות קל לפעמים לפתור מצבים בהנחה – נו טוב, הם לא מסוגלים, מה כבר אפשר לצפות מהם. לכן יש חשיבות יתרה לזיהוי מהות הקונפליקט על מנת להימנע מאי שיתוף של ההורים, אי העצמה ודרישה שהם יהיו חלק מהפתרון. כאשר אנחנו מוותרים על ההורים כשותפים אמתיים, נשאר ללא המשאבים שהם היו יכולים להביא כולל אהבתם ומקומם בחיי הילד.
היכולת שלנו לעשות "זום אוט " ולנתח את הקונפליקט יכולה לסייע בדיוק דרכי הפעולה שלנו.