הנתון, לפיו אחד מכל תשעה גברים ונערים עובר תקיפה מינית, מזעזע ומרעיד את הלב.

הראשונה שעסקה בנושא זה הייתה סוזן ברואנמילר, אשר בספרה “כנגד רצוננו” בשנת 1975 הקדישה פרק לאונס גברים בבתי סוהר כדי להראות את עניין יחסי הכוח שבמהות נושא האונס. בעקבות ספר זה החלו לזרום דיווחים של נפגעים שחוו אונס גם מחוץ לבתי כלא.

את השורשים להבנת האונס כאקט של כוח אפשר למצוא עוד במיתולוגיה. גם ברומא העתיקה, היו יחסי מין בין גברים דבר שבשגרה. הרומאים נהגו לקיים יחסי מין עם אלה שלא היו אזרחים, לנצל ולפגוע בהם כרצונם ללא פחד מעונש.

התנהגות מינית אלימה כביטוי של כוחנות והשפלה

בפגיעה מינית בילדים, האונס הוא החזק, הפעיל והשולט בעוד הנאנס הוא החלש, הפאסיבי והנשלט. לעיתים, בבית הספר ובמסגרות סגורות בהם נמצאים ילדים ונערים ניתן לראות הטרדות מיניות, מעשי אלימות והצקות על רק מיני, אשר מטרתם העיקרית היא להשפיל ולבזות את הילד החלש יותר.

לאחרונה, הגיע אלי לטיפול נער צעיר, כבן 15 שסיפר כיצד עבר התעללות מינית תחת איומים בבית הספר, ממש מתחת לאפם של כולם. הוא נלקח לחצר פנימית ושם הכריחו אותו הנערים לקיים איתם מין אוראלי בניגוד לרצונו. הנער שיתף אותי כיצד הוא חווה בעבר הצקות והתעללויות שונות, אך כאשר עבר פגיעה מינית, בחר לשבור שתיקה ולפנות לקבלת עזרה מגורמים מתאימים בבית הספר.

אונס, כאמור, נחשב לפעולה אלימה, המתבצעת על-ידי אדם, אשר מנצל לרעה את כוחו כדי לפגוע באדם החלש ממנו גופנית או נפשית.

ריצ’רד גרטנר, פסיכואנליטיקאי אמריקאי, מחלק את סוגי התקיפה המינית לשלושה:

  1. מצבים הכוללים חדירה: כפיית יחסי מין אורליים או אנליים, החדרת איבר מין או איבר גוף או חפץ כלשהו לגופו של הנפגע.
  2. מצבים הכוללים מגע פיסי שאינו נאות: כפיית אוננות לתוקף או לנפגע, ליטופים באיבר המין או בשאר הגוף, נגיעה בגוף בתואנות שונות, כגון בדיקה או רחצה וחיכוך גוף הנפגע בגוף הפוגע.
  3. מצבים הכוללים פיתוי וגירוי שאינם כרוכים במגע: התערטלות מול קטין, חשיפת גופו של קטין וצפייה משותפת בחומר פורנוגרפי. מצבים אלה קשים יותר לאיתור וכמעט שלא ידווחו על ידי הנפגע מכיוון שלא נתפשים כפגיעה. למרות זאת, השפעתם על נפשו של הקורבן עשויה להיות גדולה ופוגענית.

הסימפטומים של תקיפה מינית

בין ההשפעות של אונס גברים ניתן למצוא מגוון רחב של סימפטומים. פרמטרים כגון, גיל הנפגע, הקשר בין הנפגע לפוגע, אישיות הנפגע, הרקע המשפחתי והרגשי שלו, אופן הפגיעה, משך הזמן שלה והזמן שעבר בין הפגיעה עד חשיפת הסוד, משפיעים על המצוקה ממנה יסבול הנפגע.

ילדים שעברו תקיפה מינית יביעו, בדרך כלל, דיכאון, תוקפנות, עוינות, התנהגות מינית בלתי הולמת, פחד וחרדה חברתית לצד בעיות התנהגות בביה”ס וקשיים בלימודים.

עוד נמצא, כי אצל ילדים שעברו פגיעה מינית, קיימת נטייה להתנהגות היפראקטיבית, שינויים בדפוסי השינה ו/או בהרגלים אחרים, רגרסיה בהתנהגות, ביעותים, הרטבה, מצבי רוח ירודים, התנהגות אלימה כלפי אחרים וכלפי בעלי חיים, הסתגרות מפני החברה, הערכה עצמית נמוכה ותלונות סומאטיות.

השלכות הפגיעה המינית על תפיסת זהות מגדרית ונטייה מינית

אחת השאלות שהעסיקו את הנער שהגיע אלי לטיפול הייתה קשורה לזהות המגדרית ולאוריינטציה המינית שלו. “אני הומו, נכון?” שאל אותי מיד לאחר שסיפר על מה שעבר, “אני לא יודע ויכול להיות שגם אתה עדיין לא יודע אבל חשוב שתדע שמה שעברת, באמת יכול לגרום לך לשאלות ולתהיות לגבי הזהות שלך”, עניתי לו.

הנער דיבר על אחת ההשפעות הייחודיות לנפגעים בנים – בלבול בזהות המגדרית (האם הבן מזהה עצמו כגברי או כנשי) ובנטייה המינית. בהקשר לזהות המינית, חשוב להתייחס לשלבים בהתפתחות הפסיכו-סקסואלית של ילדים. את ההתפתחות הפסיכו סקסואלית ניתן לחלק לשלושה שלבים:

שלב ראשון – תפיסתו המוקדמת של הילד לגבי שיוכו לאחת משתי הקבוצות בחברה – נשים או גברים. בגילאי 3-4 80% מהילדים כבר מזהים עצמם כשייכים לאחד משני המינים.

שלב שני – תפיסתו המופנמת של הילד לגבי התנהגות זכרית ונקבית. מדובר בבחירת צעצועים ובתפקידים במשחקי חברה. התנהגויות אלו נצפות כבר בגיל שנה וחצי, אך הופכות ברורות סביב גיל 3-4.

שלב שלישי – האוריינטציה המינית. התנהגויות אלו נצפות כבר בילדות, אך מקבלות אישור בגיל ההתבגרות המוקדם, 14-17.

תקיפה כלפי ילד שזהותו המגדרית והמינית טרם עוצבה עשויה לערער את תחושת ביטחונו בזהות זו.

אקט הפגיעה המינית נחווה כאקט הומוסקסואלי. נער שחווה התעללות מינית תוהה האם הפוגע ראה עליו דבר מה שהוא לא רואה או יודע על עצמו? במידה והנער עצמו חי במציאות הומופובית והפנים תפיסות הומופוביות, מחשבות מסוג זה עלולות לעורר בו תחושה של זהות פגומה. לעיתים, הנפגע יחוש שאינו גבר מכיוון ש”גבר אמיתי” היה אמור להגן על עצמו ולמנוע את האירוע האלים. כמו כן, הנער עשוי לחוש שהוא פגיע, חלש, חסר אונים וחסר שליטה – רגשות שעלולים לערער את תחושת הגבריות שלו ולייצר חרדה שתלווה אותו במהלך חייו.

אלימות מינית בתוך בית הספר

כחמישית ממעשי האונס וכמחצית מכלל הפגיעות המיניות בילדים נעשות בידי קטינים. כמו כן, שיעור גבוה מאוד מבין עברייני המין התחילו את דרכם העבריינית בגיל ההתבגרות ואף לפני כן. חלק מהתקיפות מתבצע בתוך מסגרות חינוכיות ולכן, ערנות של הצוות החינוכי והידיעה כי פגיעה מינית יכולה לקרות גם בילדים ובנערים ואף במתחם בית הספר, יכולות לעזור ולמנוע התעללויות והשפלות עתידיות בקרב ילדים ונערים.

* רני לוי: עובד סוציאלי Msw, מטפל, פסיכותרפיסט ומנחה קבוצות ומוסמך