הטור יעסוק ביחסי הורים-ילדים. ננסה להבין, ללמוד ולשכלל דרכי התמודדות מתוך אירועים שגרתיים שבהם אנו נתקלים כהורים. אנו רגילים ללמוד מחוסר הצלחות ולהציע פתרונות, כאן אנסה להביא דוגמאות להתמודדויות הוריות מקדמות.

מריבות בין אחים הוא דבר שבשגרה. הקטנים לוקחים לגדולים, הגדולים משתלטים על הקטנים וכולם ביחד חוברים למזימה אחת “לשגע אותנו”. לעיתים קרובות ובאופן טבעי, אנו מצפים מהאח (הכוונה היא לזכר או לנקבה) הגדול לוותר לאחיו הקטן. הרי הוא גדול יותר, בוגר יותר ומבין יותר. האם הציפייה שלנו אכן מסייעת לו לוותר? לא בטוח.

לאחרונה הייתי נוכח בסיטואציה בה האח הקטן (4.5) התיישב לשולחן במקום הקבוע של אחותו (בת 8). מייד התחיל ביניהם ויכוח מי ישב איפה. עברו כמה דקות והעניין לא נפתר ומתחילים בכי וצרחות. באמירתה הראשונה, פנתה האם לאחות הגדולה וביקשה ממנה לוותר לאחיה הקטן הפעם, אך הבת סירבה בתוקף “זה המקום שלי!!” בכתה-צעקה. האם שינתה אסטרטגיה והחליטה לצדד בעמדתה של האחות הגדולה ולעמוד לצידה בויכוח – הרי זה אכן מקומה הקבוע סביב השולחן. לאחר זמן קצר מאד הסכימה האחות מיוזמתה לוותר לאחיה ללא הפצרות מצד האם. מעניין היה לראות שכאשר היא הרגישה בטוחה במקומה ושאימא מגינה על מקום זה, יכלה האחות הגדולה לוותר עליו בקלות.

* זיו סופר — עובד סוציאלי, מטפל ומנחה קבוצות