פורנוגרפיה הינו תיעוד פעולות מיניות, בצורה אקראית, דחוסה וכאוטית, בהן לוקחים חלק משתתפים רבים ככל שיהיו, המתעדים חדירה למרבית הפתחים בגוף אנושי. העלילה היא מינית ותו לא, ללא התייחסות לזמן, מקום או אסתטיקה.

פונוגרפיה מציגה קשרים מיניים בין אנשים זרים שרק נפגשו למטרת קיום יחסי מין בלבד. היא מציגה אקטים מיניים בשכיחות רבה, תוך הדגשת ההיבטים הפיזיים והטכניים של האקט המיני, ללא קשר להיבטים רגשיים ואנושיים. כל הפעילות המינית, כולל התנהגויות חריגות ואלימות, מוצגות כאופציה לגיטימית ומקובלת וכגורמת הנאה למשתתפים בה.

“פורנו רך” מכונים סרטים ארוטיים שד”כ יש בהם עלילה, לא מראים את איבר המין הגברי ולעיתים גם לא את הנשי, לא יראה מין בכפיה, קיים ניסיון לשמור על שוויוניות בין המינים וקהל היעד הינו גברים ונשים.

“פורנו קשה” מכונים סרטים שאינם כפופים למסגרת מגבלות כל שהם.

פרונו קשה יכול לכלול תצלומי תקריב של אברי המין בפעולה, מין קבוצתי, מין בכפייה, סוגים שונים של פעולות מיניות כגון אלימות תוך כדי קיום יחסי מין, מין עם חיות, שימוש בחפצים וסרטי סנאף: סרטים דוקומנטריים של אונס יזום שלעיתים כולל גם רצח. ב”פורנו קשה” בד”כ לא תהיה עלילה.

75% מהעוסקות בתעשיית הפורנו היו קורבנות לניצול מיני בילדותן, בד”כ במשפחה וחלקן עברו אונס. רובן נשים עניות ללא השכלה. רובן הוכנסו לתעשיית המין בילדותן לעיתים קרובות על ידי המשפחה, חלקן נחטפו או נאספו על ידי סרסורים, חלקן עוסקות בתחום בשל עוני קיצוני או בעיות נפשיות.

בגיל הנעורים עיקר הצופים בחומרים פורנוגרפים הינם בנים. חלקם באופן יזום חלקם נחשפים לחומרים פורנוגרפיים באקראי וחלקם בשל לחץ חברתי לצפייה בחומרים פורנוגרפיים.

ההשלכות המרכזיות של צפייה בחומרים פורנוגרפיים הינם:

  • חשיפה של בני-נוער ללא ניסיון מיני לחומרים, מיניים שאינם מציאותיים ויצירת בלבול בין פעולות טכניות הנתפסות כמיניות לבין מיניות המתרחשת ביחסים בין אישיים הלכה למעשה.
  • ניתוק המיניות מרגשות ורצף פעולות הכולל חיזור, סירוב, פעם ראשונה וכדו’.
  • ניתוק ממנעד של רגשות הכולל בין היתר מבוכה, בושה, אהבה, תשוקה, דחייה, חרדה ועוד מהחוויה המינית.
  • חיזוק תפיסות הבזות למיניות האנושית ובעיקר לנשים ונערות ואינו מחנך לאהבת הגוף והעונג המיני.
  • מחזק לגיטימיות לכל פעולה אפשרית על מנת להגיע לסיפוק מיני, כולל כפיית מין ואלימות מינית
  • מעודד חוסר רגישות לפרטנר בפעולה המינית.
  • פוגע בדימוי הגופני של בני-נוער: אין להם את “גוף” את ה”גודל” או יכולת כפי שיש לשחקנים.
  • התמכרות למין ורטואלי (בעיקר אוננות) וקשים בתפקוד המיני.
  • ולבסוף מעוות בקרב בני-נוער את תפיסה לגבי מהי מיניות בריאה.