מאת: אורי גדס-אילני
פורסם ב: עיתון יסודות – גיליון 5
אם יצא לכם לנסוע בכביש הערבה בשבת בבוקר ולראות פתאום מכוניות יוצאות אל הכביש מאמצע שום מקום, או שהגעתם לאחד מיערות הכרמל לפיקניק משפחתי ומולכם הייתה תנועה לא מוסברת של "אנשים צבעוניים" שיוצאים מאמצע היער, או שראיתם אורות מנצנצים בין האיקליפטוסים הגבוהים צפונית לצומת רעננה בשעה 4 לפנות בוקר, כנראה שהייתם עדים למסיבת טראנס שהייתה בשיאה או שממש לפני כמה רגעים הסתיימה. זה לא מחזה נדיר, הוא מתרחש כל סוף שבוע בכמה וכמה מקומות בישראל ובוודאי באלפי מקומות בעולם. מסיבות טראנס, מסיבות טבע, מסיבות פול – מון (ירח מלא), מסיבות אסיד, או מסיבות של "אנשים יפים", הם רק חלק מהשמות להתארגנות הנועזת והמיוחדת של עשרות ולפעמים מאות ואלפי צעירים תחת כיפת השמיים, במטרה לרקוד עד כלות, לצלילי "בום בום…טראח טראח….אומצה אומצה…." או בקיצור מוזיקת טראנס. אמנם המושג "טראנס" אינו שייך רק לתחום המוזיקה והוא מוכר וידוע גם כמצב נפשי אליו מגיעים אנשים במסגרת טכסים דתיים ורוחניים למשל. אולם, עולם המוזיקה ניכס לעצמו את המושג וייצר ז'אנר מוזיקלי רב גוני. כיום בעולם ישנם אלפי אמנים אשר יוצרים ומנגנים מוזיקת טראנס, כולל כמה להקות ישראליות מפורסמות כגון: Astral Projection ו Infected Mushroom. ישנם עשרות סגנונות של מוזיקת טראנס אשר מושמעים במועדוני ריקודים, מסיבות טבע, ואפילו ניתן כיום לשמוע מוזיקת טראנס גם בערוצי רדיו, באינטרנט ובבר-מצווה.
ראשוני הישראלים הצעירים (בעיקר משוחררים טריים מהצבא) חזרו מהטיולים בהודו ובתאילנד. מדינות המזרח הרחוק שפתחו שעריהן לתיירים ישראלים, אפשרו להם לפגוש את החופים המוזהבים, האיים הפסטוראליים, בקתות העץ הפשוטות, היערות האין סופיים והטבע הפראי ובתוך כך גם את האפשרויות להתנסות בחוויות חדשות. אחת החוויות הייתה השימוש החופשי (אם כי בד"כ בניגוד לחוק) בסמים ויחד איתו המסיבות ההמוניות לאור ירח מלא או לרגל אירועים כגון סילבסטר.
מסיבות הטראנס בחופי קו-פאנגן בתאילנד או בגואה שבדרום הודו, הועתקו לישראל ובמהרה הפכו לעניין שבשגרה. כאן לא היה צריך לחכות לירח מלא אחת לחודש, או לאירוע חגיגי בכדי להכריז על מסיבת טראנס בטבע. התארגנות ספונטאנית של צעירים משולהבים, ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים, עם תקציב דל יחסית והרבה מוטיבציה, זה מה שהיה צריך בכדי להפיק מסיבת טראנס. בד"כ ההפקה הייתה (ותמיד תהייה) חשאית, מוצנעת, בהתחשב בעובדה כי החוגגים אינם ששים להיפגש עם החוק בזמן המסיבה, במיוחד לאור העובדה כי ישנה סבירות גבוהה (של 100%) שבמסיבה יהיו גם סמים.
לישראל הגיע מוזיקת הטראנס ואיתה גם מסיבות הטראנס בסוף שנות ה-80, כאשר בתחילה היו מסיבות הטראנס גחמה של קבוצה קטנה יחסית של צעירים ולכן לא היה מדובר בהפקות ענק ובוודאי שלא עלה כסף להיכנס למסיבה. כיום העסק שונה לחלוטין. מזה למעלה מעשור שמסיבות טראנס הפכו להיות עסק כלכלי לכל דבר וכרטיס כניסה למסיבה "פשוטה" יחסית, יכול לעלות 100 ₪. כרטיס כניסה להפקות גדולות יותר עם אומנים חשובים מחו"ל יעלה הרבה יותר. גם הכיבוד במסיבה לא יהיה זול ובקבוק מים מינראליים (חלק בלתי נפרד מריקודים בלתי פוסקים תוך כדי שימוש בסמים) יכול לעלות אפילו 30-50 ₪.
מסיבות הטראנס אינן מפורסמות בד"כ בערוצי התקשורת המקובלים. לא נראה הודעות מפורשות על מסיבת טראנס בלוחות המודעות ברחבי העיר או באינטרנט. על מנת להגיע למסיבה צריך להיות מקורב לגורמים יודעי דבר, להמתין בסבלנות לטלפון או מיסרון (אס.אם.אס) שידווח על המיקום והשעה וגם אלו יכולים להשתנות כל רגע. החשאיות נובעת משתי סיבות עיקריות:
א. בד"כ אין למארגני המסיבה אישור חוקי לבצע התכנסות המונית באמצע יער (למשל).
ב. כיוון שבמסיבת טראנס המזמנת אליה צרכני וסוחרי סמים, משטרה אינה רצויה.
קשה לתאר למי שלא היה במסיבת טראנס כיצד נראית מסיבה שכזו, אבל בכל זאת נסו לדמיין את היער האהוב עליכם, את פיסת החוף שאתם נוהגים לבקר בה, הוסיפו לתמונה תפאורה צבעונית המוארת באור אולטרא סגול, שני רמקולים ענקיים המסוגלים לפוצץ את עור-התוף בקלות, כמה מאות אנשים, חלקם צעירים מאוד (אפילו גילאי 14-15) וחלקם מבוגרים דיו להיות סבא וסבתא של הצעירים והרוב בני 20-30. הרוב נעים וזזים ללא אופי מיוחד בתנועותיהם, המוזיקה מחרישת אוזניים, בקיוסק מאולתר מוכרים בייגלה חם, מים קרים ומסטיקים (לכל אלו שהאקסטזי גורם להם להתכווצויות בשרירי הפנים) וכל זה מתנהל בין השעות 12 בלילה ועד אור הבוקר ואף יותר מכך.
כיום מסיבות הטראנס הן אופנת בילוי מודרנית, , אירוע מקובל על סף הלגיטימי, עד כדי כך שמוזיקת הטראנס זלגה מהר מאוד מהיערות החשוכים למסיבות כיתה בבתי הספר היסודיים, חתונות ואפילו ליום הולדת שישים.
בעולם מושלם, היינו בוודאי יכולים להשלים עם התופעה בלי לייחס לה חשיבות רבה כל כך ואפילו אולי יכולנו ליהנות ממנה. אולם בעולם שלנו מסיבות הטראנס הן עדיין קרקע נוחה ופורייה למפיצי וצרכני סמים. קשה להניח כי מסיבת טראנס תתקיים ללא סמים ולחילופין סמים בכלל וסמים הזיונים בפרט יהיו תמיד מזוהים עם מוזיקת טראנס. אמנם זה לא הוגן כלפי מבצעי המוזיקה ויוצריה, שכן לא כולם צרכני סמים, אבל במסיבות בהם הם מנגנים יהיו תמיד סמים.
ממצאי מחקר על "מסיבות אסיד" בישראל
*אורי גדס-אילני מרצה ומנחה קבוצות בנושא התנהגויות סיכון וגיל ההתבגרות