כאשר מסתכלים על בני-נוער אשר עושים שימוש באינטרנט, חושבים לרוב שהם מעין “גאוני מחשבים” אשר יודעים כיצד להתנהל ברחבי הרשת בקלות. גם בני-הנוער עצמם, בגלל המיומנות שלהם, חושבים שהם חסינים מפגיעה. אבל אין המיומנות מגינה בהכרח מכל סכנה. התמימות והנטייה לסמוך על האחר, הסקרנות והנכונות להתנסות במגוון יישומים ברשת, הופכים את הילדים והנוער לפגיעים ולקורבנות פוטנציאלים לאלימות בכלל ולאלימות מינית בפרט.

מצלמת מחשב: בני-נוער מוצאים עניין בעזרי טכנולוגיים שונים כדי להעשיר את חווית הגלישה באינטרנט, כמו מצלמות רשת. כאשר מצלמה מחוברת למחשב, ניתן להפעילה דרך השתלטות פשוטה מרחוק על המחשב ובכך לצלם את הנוכח בחדר ללא ידיעתו. יש אשר הופכים בלי ידיעתם לקורבנות לצילום במצבים אינטימיים. לכן, אין להשאיר את המצלמה מחוברת למחשב כאשר לא נעשה שימוש בה.

תמונות ברשת: העלאת תמונות לרשת הופכת פעולה שבשיגרה עבור בני-נוער. חשוב לדעת – כאשר התמונה עולה לרשת היא בחזקת הכלל. לעיתים תמונות בעלות גוון פרובוקטיבי מועתקות לפורומים של פדופילים או כאלו בעלי תוכן מיני אחר. כמו כן, לעיתים כמעשה קונדס ועד אלימות לשמה, מוחלף גוף המצולם בגוף עירום בתנוחה פרובוקטיבית ומופץ מחדש ברשת. יש אשר חווים זאת כפגיעה אישית קשה. לרוב הסובבים יודעים מי עמל על המעשה. לטובת הקורבן, חשוב מאוד לחשוף את הפוגע כדי להתמודד עם הפרשה בצורה הולמת.

חשיפה אישית באינטרנט: בני-נוער יודעים שצריך להמנע מחשיפת מידע אישי באינטרנט, אך באותה מידה, הם יודעים כי הם חושפים מידע רב על עצמם: השתיכות לקבוצה של ביה”ס ברשת חברתית, פרסום תמונות מיום ההולדת עם ציון הגיל, כתיבת חוויות מטיול שנתי או ציפיות ממסיבה, אלו ועוד מהווים חלקי מידע המרכיבים פאזל נחוץ כדי לפתות ילדים ונוער באמצעות תחומי עניין, הפעלת לחץ ע”י הצהרה על הכרות מוקדמת (“אני יודע מי את/ה”) וכדומה. חשוב להמנע ככל האפשר במסירת מידע מזהה. יחד עם זאת, הפעילות באינטרנט כיום כה נפוצה ומהווה מרחב חברתי של ממש, עד כי קשה ולא נכון לאסור על ילדים ונוער להשתמש ברשת. לכן, הכרחי שבני-הנוער ישתפו מבוגר אחראי – אח גדול, הורה, מורה, יועץ או מדריך, כאשר יש חשד או חשש ממטריד. בהתאם, על מבוגרים לשאול ולהתעניין בנעשה באינטרנט בקרב בני-הנוער על מנת לעורר מודעות.

חשיפת הגוף באינטרנט: גיל ההתבגרות מביא עימו עניין רב בהתפתחות המינית, בעמיתים מקבוצת השווים, בהשוואה מתמדת למודלים ורצון לקבל משוב כדרך לביסוס הדימוי העצמי. לכן, ניתן לחזות באינטרנט בתופעות כדוגמת בנות/בנים המתפשטים לנגד מצלמות רשת, אוננות, והתנהגויות מיניות שונות לאור בקשות צופים או בן-שיח יחיד. רבים מתפתים לכך גם כיוון והתופעה נפוצה ובכך הוחתמה במידת מה כ”נורמטיבית” (“כולן עושות ככה”), אך גם בגלל שהריחוק הקיים באינטרנט והאנונימיות מזרזים תהליכי חשיפה והסרת עכבות, בצורה העולה על התנהגות במציאות הפיזית. הכרחי לדעת כי פעולות שכאלו לעיתים קרובות מובילות לסחטנות. הצופה טוען כי שמר את התמונות וכי הוא יודע מי הנער/ה ומכאן שאם לא יענו לדרישותיו הוא יאתרם או יראה את התמונות להורה וכדומה. על-אף המבוכה בחשיפת המקרה בפני מבוגר-אחראי, זו עדיפה על חיים בפחד וחרדה.

מפגש עם אדם זר: האינטרנט מהווה רשת חברתית. בני-נוער פונים לרשת לתקשר עם עמיתיהם. יחד עם זאת, לעיתים זר מתחזה למוכר, או מוכר מתחזה לזר, כדי לעורר עניין וחברות אשר יובילו למפגש מסוכן. כדי להמנע ממצבים שכאלו חשוב להקפיד ולזהות את האדם עימו מדברים ברשת באותו הזמן גם באמצעי תקשורת נוסף, לשלוח SMS לאותו חבר כדי לוודא שאכן עימו מדברים, או לקבוע בביה”ס מתי בכוונתם לדבר. כאשר שיחה באמצעות האינטרנט מובילה לכוונה להפגש – חשוב לידע מבוגר-אחראי. בני-נוער יודעים כאשר לחברם יש קשר עם אדם-זר באינטרנט וכוונתם להפגש. לעיתים קרובות הם חרדים לו אך חסרי אונים כיצד לפעול. על כן צריך להבהיר שכדרך לשמור על בטחונו של עמיתם מחובתם לשתף מבוגר-אחראי. כמובן שלא כל מפגש אשר התחיל באינטרנט מוביל לסכנה לפגיעה מינית, אך כדי לצמצם את הסיכון לכך צריך לפעול בצורה אחראית וחברית. מומלץ לשוחח עם אותו אדם-זר בטלפון ולאפשר לאנשים נוספים לשוחח עימו; להגיע למפגש עם חברים נוספים ו/או מבוגר-אחראי; לקבוע שמישהו מתקשר במהלך הפגישה מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר; ומקום המפגש חייב להיות פומבי ובשעות אור.

פגיעות באינטרנט והצורך לשתף: המרחק הקיים באינטרנט בניגוד למפגש פנים-אל-פנים לעיתים יוצר את האשליה כי החוויה הינה וירטואלית, לא אמיתית. אולם ההפך הוא הנכון. פגיעה הנעשית בכותלי הרשת בין היא פגיעה בבטחון האישי, הטרדה, הסתה, או שידול, הינה בעלת אפקט רגשי ממשי. על כן חשוב לסייע לאחר אשר הופך קורבן ברשת כדי שיקבל את הסעד לו הוא דרוש. ישנן דרכים מגוונות לפעול לטובת עמית: כתיבה אנונימית או מזהה למורה/יועץ על הנעשה ו/או שליחת קישור מהאינטרנט הכולל את מקום חשיפת המידע; הפניית הקורבן למקורות תמיכה באינטרנט ו/או בסביבה הפיזית; עידוד לשתף מבוגר-אחראי.

תקשורת בין מבוגרים למתבגרים: יש מקום להעלות דילמות הקשורות בהתנהגות באינטרנט במסגרת הכיתתית או בתקשורת בין הורים לילדיהם כדי להציף בעיות והתלבטויות. כאשר אדם מכיר מישהו באינטרנט, הוא מרגיש קירבה עצומה, אולם במידה והוא נפגע ממנו, חדרו הופך שוב ריק והוא בודד בחוויתו. לכן, שיח על סיטואציות מחיי הרשת עשוי להפיג מן הבדידות ולהציע פתרונות אפשריים.

* ד”ר מירן בוניאל-נסים -מומחית בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, חוקרת התנהגות נוער בסיכון באינטרנט