ילד בן 12 ממודיעין התלונן במשטרה כי נער מהצפון שהכיר בפייסבוק תקף אותו מינית. בחקירתו טען החשוד שלא פגש את הילד מחוץ לקשר הוירטואלי. מומחית: "ילדים לא מדווחים מחשש שאולי יאשימו אותם במקרה ויטילו עליהם אחריות"
במשטרת מודיעין הוגשה תלונה על הטרדה מינית של ילד תושב העיר, שראשיתה בקשר שנוצר דרך פייסבוק. הילד, בן 12 וחצי, הגיע לתחנה עם הוריו וסיפר כי נער בן 17 וחצי מצפון הארץ, שאותו הכיר דרך פייסבוק ועימו נפגש מספר פעמים, ביצע בו מגע מיני בכפיה.
הילד מסר לשוטרים את פרטי הנער ואלה החלו להתחקות אחריו. במקביל הם בדקו גם את המחשב של הילד המתלונן ואיתרו את ההתכתבויות בין השניים. לאחר שהחוקרים איתרו את הנער במקום מגוריו הוא זומן לחקירה בתחנת במודיעין. במהלך חקירתו תיארו החוקרים בפני הנער את החשדות נגדו, אך הוא הכחיש לא רק מגע מיני אלא אף שנפגש עם הילד ממודיעין. בתום החקירה הוא שוחרר בתנאים מגבילים לביתו.סנ"צ יורם ברינה, מפקד תחנת מודיעין: "הנושא נמצא בחקירה וכרגע כל הכיוונים נבדקים עד למיצוי החקירה. חשוב שההורים יהיו ערים יותר לנעשה עם ילדיהם באינטרנט כדי למנוע סיכונים מיותרים".
הבעיה מתגברת
תהיה תוצאת החקירה אשר תהיה – מקרים של שימוש באינטרנט למטרות לא כשרות, עם דגש על ניצול תמימותם של ילדים – הולכים ומתרבים בימים אלה, עם הגידול בנגישות הרשת ובעיקר צמיחת פייסבוק. מי שמתמחה בתחום זה היא אביטל גרשפלד ליטוין, פסיכולוגית ומנחה ומרצה במכון "יסודות יוזמות חברתיות", והיא מחלקת את הסכנות במרחב הווירטואלי לשני חלקים עיקריים.
"סכנה אחת נובעת מכך שהם חשופים למידע ולתכנים", היא מסבירה. "מדובר בתכנים כמו פורנוגרפיה, תכנים אלימים, ארגוני שוליים כמו כת השטן ומידע על סמים, אלכוהול ודברים שליליים נוספים. הבעיה העיקרית בעניין היא שהם פשוט נחשפים לתכנים הללו ואין מי שיגיד להם שזה מסוכן. מדובר בחשיפה מסיבית ללא פיקוח. לא מדובר פה במרחב כמו בית ספר שיש מי שיגיד בו מה מותר ומה אסור ואיך להתייחס לתכנים שנחשפים אליהם, באינטרנט אין מי שיגיד ויכוון. חשוב לציין שמדובר בחשיפה מאוד תמימה ושילדים בגיל בית ספר יסודי לא יודעים שהם עושים משהו שהוא לא בסדר".
ומה הסכנה השנייה?
"הסכנה השנייה קשורה לעובדה שהילדים נחשפים בעצמם במרחב הווירטואלי. ילדים חושפים את עצמם ומעלים פרטים אישיים וזה דבר שפדופיל למשל יכול לנצל די בקלות לטובתו".
איך זה קורה?
"הילדים תמימים ובקלות פדופיל יכול לייצר סביבו הילה בלי שהילד ידע במי באמת מדובר. יש להם טכניקות שגורמות לילד להיפתח והם מנצלים את זה. לצורך הדוגמה, ילדים חושפים רגשות בפייסבוק כשהם כותבים סטטוס שמציין שהם במצוקה או שהם במצב רוח לא טוב, והפדופיל רואה את זה ודרך זה יכול להתנהל בצורה כזו שהילד יפתח ויפתח קשר ותלות איתו בעקבות המידע שהוא עצמו חשף בלי ידיעה והבנה כמה זה יכול להיות מסוכן. ילדים לעיתים גם מחפשים ריגושים, ופדופילים יכולים לתת להם את זה".
הסכנה מוגבלת למרחב הגופני?
"בהחלט לא. יש גם חרם והטחת עלבונות. אנו מכירים גם תופעות של פגיעה מילולית ורגשית כמו ירידות וקללות בפייסבוק. לא פעם רואים שקבוצה כותבת עלבונות על ילד אחר או אפילו פותחת דף הקורא להחרים אותו וזו פגיעה לכל דבר ועניין. אנשים יכולים להתבלבל, אבל למרות שמדובר בפגיעה במרחב הווירטואלי זו פגיעה רגשית אמיתית. ילדים מציינים בסדנאות ובשיחות כי פגיעה כזו היא לא פחות קשה, ולעיתים יותר, בגלל הפומביות שלה. הפומביות הזו מעצימה מאוד את הסכנות שנמצאות באינטרנט. כל נושא הפגיעה באינטרנט מצוי כאילו בשאלה האם זה מותר או אסור. זה נגיש וקל ואפילו אם פגעו והעליבו מישהו, נוטים לחשוב שבגלל שאפשר למחוק את זה, זה לא נורא, אבל זה לא נכון".
הורים – תהיו שם
מה רע בפיתוח קשר באמצעות האינטרנט?
"ילד שיוצר קשר ומפתח רגשות יכול מאוד להיפגע. אם אומרים לו שקשר מסוים הוא לא נכון ואסור, זה מעמיד בסימן שאלה את עצמו. מה על הרגשות שפיתחתי כלפי אותו אדם? מה זה אומר עלי שנפלתי ככה בקלות בפח? וכדומה".
למה הילדים לא משתפים את ההורים?
"יש מספר גורמים. דבר ראשון שעולה זה שילדים מפחדים ממה שיגידו עליהם אם הם יפלו כך בפח. הם גם מפחדים שאולי יאשימו אותם במקרה ויטילו עליהם אחריות. סיבה נוספת שמוזכרת רבות היא הרצון לחסוך להורים כאב מיותר. חשוב לציין שפדופילים מנצלים את זה במקרה שילד רוצה לנתק קשר. הם מאיימים שאת הקשר והתמונות שהצטלמו יחד במפגשים שלהם הם יעבירו להורים וזה עובד".
איך מתמודדים עם זה?
"בארגון 'יסודות' אנחנו דוגלים בלקיחת אחריות חברתית. אי־אפשר לצפות מילדים בגיל צעיר להבין את העניין ולקחת על מקרים כאלה אחריות. הדרך לעשות את זה היא להיות קודם כל נוכח במרחב. מסתבר שלילדים יותר נוח לדבר עם ההורים על דבר שלילי לאחר שההורה יודע את זה, כי כך לא מדובר בהלשנה, וילדים מאוד נרתעים מלהלשין, אפילו על מי שפגע בהם. בסדנאות אנו מדברים הרבה על חשיבות המעורבות של ההורים במרחב. הורה צריך להכיר ולדעת מי החברים של הילד בפייסבוק. הוא צריך לבחון את ההתנהלות מדי פעם, לראות איך הילד מגיב למשל לבקשת חברות או להודעה וכדומה. חשוב מאוד לא לפעול מאחורי הגב. במידה וילד יחשוש מתגובה קיצונית
של ההורה, הוא יסתיר יותר. לצד המעורבות חשוב גם להגביל למשל גלישה בצ'אטים בשעות הלילה.להגביל גלישה באתרים שלא מיועדים לגיל של הילד וכדומה. חשוב שההורים יבינו שגם אם הם רואים במחשב כלי לגיטימי, חייבים להיות ערים לסכנות ולפיתויים שמתלווים אליו. אם ביום יום יש לילד גבולות ולא הכל מותר, זה צריך להיות אותו הדבר גם במרחב הווירטואלי".
פורסם בעיתון MNEWS – בתאריך 22/3/12