ראשית, השאלה שאת מעלה מעסיקה הורים רבים. עמדתך ברורה – לא נכון בעיניך שלבתך יהיה סלולרי בגיל זה בשל ההוצאה הגבוהה והזנק הבריאותי. תחושת הבטן שלך כהורה היא משמעותית ואני רוצה לחזק אותה. עם זאת, כפי שציינת, את מבינה את המורכבות לנוכח בקשותיה של בתך והמציאות החברתית. ראשית, במציאות של היום אכן להרבה ילדים יש סלולרי אבל לא לכולם ואלו שאין להם מצליחים להסתדר ולתאם פעילויות פנים אל פנים או בשיחת טלפון. שנית, התקשורת הסמסמית המאפיינת ילדים ומתבגרים כיום אינה דבר מבורך. סוג זה של תקשורת מקוטעת יוצרת פעמים רבות בלבול מאחר והיא נטולת אינטונציה והבעות פנים – מה שמוביל למעשה לשיח שלם שמורכב כולו מ- סמסים רבים (בניגוד למבוגרים שמשתמשים בסמס להודעה או לשליחת מידע שימושי). בנוסף, סלולרי אישי יוצר מרחב פרטי שבו הילד פועל ללא בקרה הורית (גם אם יש פיקוח על היקף השימוש, התוכן עדיין חסוי) ובגיל של בתך לא הייתי ממליצה על כך. אני מציעה שתשוחחי איתה על כך, תבהירי לה שהיא יכולה לעשות שימוש באמצעי תקשורת אחרים ולהסביר לה שגם אם יש משהו לכולם זה אינו אומר שזה בהכרח טוב. זו הזדמנות טובה להעביר מסר לילד שהחלטות אינם תוצר של היגררות אחר הרוב אלא תוצר של בחינה הגיונית ושקולה של יתרונות וחסרונות. אם לכולם יש משהו ועדיין את סבורה כי זה לא מתאים עליך לעמוד על עקרונותיך. יכול להיות שעוד שנתיים-שלוש תראי זאת בעין אחרת. זה נכון אגב לגבי כל גבול המשתנה בהתאם לגיל. אני מחזקת את תחושת הבטן שלך ומציעה כי תלכי איתה ותשוחחי על כך עם בתך. הקשיבי לסיבותיה במלואן והסבירי את מניעיך
אביטל גרשפלד ליטוין