נקיטת אמצעים בידי מעסיק
– מעסיק נדרש להביא לידיעת כל המנהלים והעובדים במקום העבודה את האיסור על הטרדה מינית והתנכלות.
- מעסיק המעסיק עד 25 עובדים (כולל) רשאי למסור לכלל עובדיו עותק מהתקנון לדוגמא המצורף לתקנות.
- מעסיק המעסיק מעל 25 עובדים חייב לתלות עותק של התקנון (אותו עליו להתאים למקום העבודה) במקום בולט לעין במקום העבודה, ובמקרה שמקום העבודה כולל כמה סניפים- בכל אחד מהם. המעסיק נדרש למסור לעובדים עותק התקנון לפי בקשתם.
– מעסיק יאפשר לעובדיו להשתתף בפעולות הדרכה והסברה שעניינם מניעת הטרדה מינית על חשבון שעות העבודה המאורגנות על ידי ארגון העובדים או כל ארגון אחר העוסק במניעת הטרדה מינית. לחלופין רשאי המעסיק לארגן פעולות הדרכה והסברה בעצמו או באמצעות ארגון שכזה.
– מעסיק שלא פועל לפי הוראות אלו חושף עצמו לתביעה אזרחית מצד עובדים שנפגעו מהטרדה מינית וכן להטלת קנסות או הגשת כתבי אישום על ידי אגף האכיפה במשרד הכלכלה. הוראות התקנות חלות גם על מוסדות להשכלה עיונית או מקצועית, ולרבות במסגרת יחסי סגל מול סטודנטים, וכן על כוחות הביטחון המשרתים והעובדים בהם.
תוספת לעובדים בשרות המדינה:
פעולות הסברה והדרכה: שירות המדינה דורש מכל ממונה ומכל עובד לרבות עובדי הסכם ועובדי חוץ להשתתף בפעולות הדרכה והסברה הנעשות מטעמו בדבר איסור הטרדה מינית והתנכלות ומניעתן; לחלופין יאפשר לעובדיו לרבות עובדי הסכם ועובדי חוץ להשתתף במשך שעות העבודה בפעולות כאמור, המאורגנות, בפרקי זמן סבירים, על ידי גורמים אחרים, כמו ארגון עובדים יציג או ארגוני נשים, ובלבד שאין בכך כדי לפגוע במהלך התקין של העבודה, ולאחר מתן אישור של האחראי במשרד ושל הממונה על ההדרכה.
מינוי אחראי למניעת הטרדה מינית
– מעסיק נדרש למנות אחראי למניעת הטרדה מינית: במידת הצורך, ובמיוחד ככל שמדובר במקום עבודה גדול או בעל פריסה גיאוגרפית נרחבת, על המעסיק למנות יותר מאחראי אחד.
– האחראי יהיה אדם המתאים לתפקיד זה מבחינת כישוריו, ניסיונו, מעמדו המקצועי, יחסי האנוש שלו ובקיאותו בחוק (מומלץ כי האחראי יעבור הכשרה ייעודית המועברת על ידי גופי מגזר שלישי העוסקים בנושא).
– ככל הניתן, ימנה המעסיק אישה לאחראית.
– מי שמעסיק פחות מ-10 עובדים רשאי למנות עצמו לאחראי לפי החוק.
– המעסיק נדרש להביא לידיעת כל עובד את שם האחראי ואת הפרטים הדרושים לשם פניה אליו. מקובל לעניין זה לציין פרטים אלה על גבי תקציר התקנון למניעת הטרדה מינית התלוי במקום העבודה.
– המעסיק נדרש להקל על עובדיו את הגישה לאחראי ולתת לו את התנאים הדרושים למילוי תפקידו.
– ניתן למנות לאחראי אדם חיצוני לארגון, למשל עורך דין חיצוני.
– תפקידו של האחראי:
- קבלת תלונות בדבר הטרדה מינית.
- קיום ברור במקרה של קבלת תלונה כאמור.
- מתן המלצות למעביד בדבר הטיפול במקרה של הטרדה מינית.
- מתן יעוץ מידע והדרכה לעובדים הפונים אליו.
אחראי לא יטפל בבירור תלונה אם הוא בעל נגיעה אישית לנושא התלונה או למעורבים בה:
– אם בינו לבין המטריד קיים קשר משפחתי.
– אם הוא עצמו הוטרד על ידי המטריד בעבר.
– המטריד הוא הממונה הישיר עליו.
– או בכל מקרה אחר בו יש חשש לניגוד עניינים שלו.
במקרה כאמור יעביר האחראי את בירור התלונה לאחראי אחר או יפנה למעביד על מנת שימנה לו ממלא מקום למקרה הספציפי.
שלבי ההליך:
הגשת תלונה:
– את התלונה על הטרדה מינית יכולים להגיש הנפגעת בעצמה או כל אדם אחר מטעמה.
– התלונה יכולה להיות מוגשת בכתב או בעל-פה.
– על המעביד לברר כל מקרה של הטרדה מינית אשר הגיע לידיעתו אף אם לא הוגשה תלונה כאמור.
– חובתו של המעביד לבירור תלונות כוללת גם תלונותיהם של עובדים המועסקים על ידי קבלן כוח אדם במקום העבודה.
– במקרה שהתלונה מוגשת בעל-פה, על האחראי לרשום את תוכנה, להחתים את מגיש התלונה על הרישום ולמסור למתלוננת העתק ממנו.
– על האחראי ליידע את המתלוננת לגבי דרכי הטיפול בהטרדה מינית.
בירור התלונה:
– האחראי יברר את התלונה על ידי גביית עדויות מהנפגעת, הנילון (מי שנגדו הוגשה התלונה) ועדים רלוונטיים אחרים ישנם מקומות עבודה המבקשים להיעזר במכונת פוליגרף לשם בירור אמינותם של עדויות שונות:
- תוצאות בדיקת פוליגרף אינן קבילות כראיה בבית המשפט בהליך פלילי ואילו בהליך אזרחי קבילותן כפופה להסכמה מפורשת של הצדדים לעניין.
- אין חובה למתלונן או לנילון להסכים להיבדק בבדיקה שכזו אך סירובם מוביל לפעמים למסקנות כנגדם.
– בירור התלונה צריך להיעשות ביעילות, ללא דיחוי ותוך הגנה מרבית על כבודם ופרטיותם של המתלונן, הנילון והעדים.
– החוק אינו מגדיר מסגרת זמן קבועה ונוקשה להליך הבירור אך הקביעה היא כי הבירור יעשה "ללא דיחוי".
– על האחראי להזהיר את המעביד, הצדדים והעדים להימנע מפרסום פרטי התלונה והליך הבירור ולהימנע מכך בעצמו
– המעביד מחויב לקיים את הליכי הבירור המפורטים מעלה גם במקרה בו המתלוננת חזרה בה מתלונתה ובמקרה זה על האחראי לברר גם את סיבת החזרה מהתלונה.
– החוק אינו מתיר למעביד להימנע מקיום הליכי הבירור גם במקרה בו הוגשה תלונה למשטרה או תביעה אזרחית אלא אם קיבל המעסיק צו מפורש בעניין.
– במהלך בירור התלונה על המעביד להגן על המתלוננת ועל העדים מפני התנכלות ומפני כל פגיעה במסגרת יחסי העבודה, במיוחד אם תוביל לשיבוש הליכי הבירור. לשם כך על המעביד לשקול הרחקת הנילון מהמתלוננת.
תוצאות הבירור:
– בתום הליך הבירור כותב האחראי דו"ח הכולל סיכום בירור התלונה על ידו והמלצותיו המנומקות לגבי המשך הטיפול בה על ידי המעביד.
– המעביד המקבל את הדו"ח צריך להחליט אם הוא מקבל המלצותיו של האחראי ואם כן לפעול באחת מהאפשרויות הבאות:
- לנקוט בפעולות על מנת למנוע הטרדה מינית נוספת או כדי לתקן את הפגיעה שנגרמה. לשם כך רשאי המעביד לתת הוראות לעובדים המעורבים במקרה, להורות על הרחקת הנילון מהמתלוננת או לנקוט בכל צעד אחר לשם כך.
- לפתוח בהליכים משמעתיים לפי הוראות תקנון המשמעת החל אצל המעביד. לעניין זה כוללים תקנוני המשמעת אפשרות לפגוע בשכרו של העובד לתקופה קצובה או לא קצובה, לפגוע בדרגתו, במסלול קידומו, לנזוף בו ואף לפטרו.
- לא לנקוט באף צעד.
– על המעביד לפעול בלא דיחוי לביצוע החלטתו וכן למסור הודעה מנומקת בכתב על ההחלטה למתלוננת, לנילון ולאחראי למניעת הטרדה מינית.
– החוק קובע כי המעביד יאפשר למתלוננת ולנילון לעיין בדו"ח שערך האחראי.
– מרבית מקומות העבודה נוהגים למסור העתק הדו"ח יחד עם ההחלטה.
ערעור:
– הגשת תלונה לאחראי למניעת הטרדה מינית במקום העבודה אינה חוסמת את האפשרות להגיש תלונה פלילית או תביעה אזרחית וההחלטה בסיום בירור התלונה במקום העבודה אינה מחייבת לגבי ההליכים האחרים.
– הן המתלוננת והן הנילון יכולים לפנות לבית הדין לעבודה נגד מקום העבודה בשל הליכים שננקטו או שלא ננקטו על ידי מקום העבודה בנוגע לתלונה על הטרדה מינית.
קורבן להטרדה מינית יכול לנקוט באחת מן הדרכים הבאות:
- הגשת תלונה במקום העבודה – התלונה תוגש בדרך אותה פרסם המעביד, ולגורם אשר נקבע על ידו.
- הגשת תלונה במשטרה – בעקבות הגשת התלונה תיערך חקירה משטרתית. החקירה יכולה להוביל לסגירת התיק או להגשת כתיב אישום. היה ויוגש כתב אישום, המאשימה הינה מדינת ישראל, והיא זו אשר מנהלת את ההליך הפלילי כנגד הנאשם. בתום ההליך הפלילי בית המשפט יכול לזכות את הנאשם, או להרשיעו, במקרה של הרשעה צפוי הנאשם לעונש מאסר ו/או לקנס כספי לרבות תשום פיצוי למתלוננת.
- הגשת תביעה אזרחית – הנפגע יכול להגיש תביעה אזרחית אם לא חלפו 7 שנים מההטרדה. במקרה של הטרדה במקום העבודה – תוגש התביעה לבית הדין האזורי לעבודה, כנגד המטריד, וגם כנגד המעביד אם הנפגע טוען שהמעביד אחראי.
*קורבן ההטרדה יכול לנקוט באחד או יותר מההליכים דלעיל. אין חשיבות לסדר ההליכים.