חזרה לתפריט "ארגז הכלים לצופים"
נכתב על ידי תמי גור , מכון יסודות
בקשו מהחניכים לזרוק בסגנון שמש אסוציאציות מה מאפיין אדם טוב בעיניהם.
למשל (לקוח מאמירות של בני נוער):מתחשב, אכפתי, הגון, אמין, חבר טוב, אחראי, עושה למען האחר, עוזר כשצריך ועוד.
כעת בקשו מהחניכים לתת דוגמאות לאופן בו תכונות אלה באות לידי ביטוי ביום יום .
למשל – עוזר לחבר מתקשה בלימודים, עוזר לחניך עם בעיה, עוזר בבית,
למשל – מוותר על משהו שהוא רוצה כדי שלמישהו אחר יהיה או יהיה יותר נעים (נותן לו לשבת לפנים ברכב, לא מתחיל עם בחורה שגם השני אוהב, משאילה לחברה בגד שהיא רוצה, תמיד נשאר לימי עבודה, ועוד)
למשל – מתייחס לחלשים : אומר תמיד שלום לשומר בכניסה לסופר, מביא שוקולד לחג למנקה, ניגש לדבר עם הילד הכי לא מקובל בשכבה, מזמין לרקוד את הנערה הכי ביישנית, דואגת לעזור לחברה אנורקטית גם כשזו מתנגדת, מרימה זבל סתם באמצע הרחוב וכו.
איך מודדים אדם טוב?
האם לפי מה הוא אומר או מה הוא עושה?
האם לפי איזה אחוז מהזמן הוא מקיים את התכונות הטובות לעומת לא מקיים?
מה דעתכם על המשפט "אין מודדים אדם בכיסו ובכעסו"?
האם זה נכון שלא צריך לשפוט אנשים איפה שקשה או שדווקא שם זה המקום לדעת מה הם באמת?
בקשו מכל אחד לחשוב על משהו שבעיניו הוא מגשים כאדם טוב בכל מקום ובכל מצב.
כעת שאלו איפה אנחנו לא מקיימים את זה?
כשזה קשה – אני עייפה, אני לא רוצה שיראו אותי עם הילד הלא מקובל כי אני מפחדת שיצחקו עלי, אני לא משיגה עזרה לחברה כי אני לא רוצה להתעמת איתה, אני שונא לרחוץ כלים אז לא עוזר לאמא שלי וכו'.
התייחסו למצבים שקשורים לתרבות הבילוי . חזרו לכל הדוגמאות מהמערכים הקודמים – האם ההתנהגות שלנו בבילוי ובעיקר תחת השפעת אלכוהול מגשימה אותנו כאנשים טובים או שזה מקום בו אנחנו דווקא לא מגשימים?
סכמו שהדיון הוא לא אם אנחנו אדם טוב או לא טוב. אלא מה הופך אותנו ליותר או פחות מגשימים את מה שאנחנו הגדרנו לעצמנו כהופך מישהו לאדם טוב.