אני יודעת שנהוג לחשוב שאומרים לא להתערב, אז ראשית זה לא מדויק, בעיקר מתייחסים לצורת ההתערבות. אבל אני חייבת להודות שאצלנו הגישה שונה. אנחנו ממש בעד התערבות.
אנחנו לא בעד שיפוטיות או ניסיון להכריע. אין לך הרי איך לדעת מה באמת היה, מי עשתה מה, מי התחילה. והאמת שלרוב זה גם לא משנה מבחינת המטרה שלנו בהתערבות.
מטרת ההתערבות היא לסמן גבולות מחד, ולאפשר חיים סבירים בבית לכולם,
ומאידך, ללמד את הילדים שלנו איך להתמודד עם קונפליקטים ואיך למצוא פתרונות.
לכן ההתערבות היא בסגנון – בואו תסבירו לי מה המחלוקת – לא לאפשר היסטוריה, מה נושא המריבה (טלוויזיה, מקום ישיבה, לקחה לי בגד מהארון וכדומה)
מה כל אחת רוצה לבקש מהשנייה – שתבקשי רשות, שנעשה תורות, לראות את התכנית הזו, וכדומה
אז איך אתן חושבות אפשר לפתור את זה.
חשוב לומר, אני לא נאיבית, ברור לי שלפעמים המריבות הן במידה מסוימת באמת לשם המריבה ויש האומרים שזה כמו שני גורי כלב או אריה שמתקוטטים וזה חלק מאימון.
ולפעמים למרות כל מה שנעשה הן תמשכנה לריב ואז זה באמת הזמן לומר – אני מבינה שאתן לא רבות על משהו או מעוניינות לפתור אותו, אלא כרגע אתן מעוניינות לריב. אז אני רק מבקשת שזה ייעשה במקום שלא יפריע לשאר חברי המשפחה. אז תבחרו בבקשה מרחב רחוק מכאן כי פה זה מפריע לי.
הרעיון הוא שאת מנסה לעזור ולתת כלים.
אם הן לא מעוניינות, ובהנחה שאין אלימות לא פיזית ולא נפשית, אז בעצם אם זה לא מפריע אין סיבה שתצאי מגידרך לעצור את זה.
הן רק צריכות להבין שיש איך לפתור, שהן לא יכולות להפריע לאחרים, שהן כרגע בוחרות לא לפתור, וגם שהן לא תגרורנה אותך לתוך זה או תגרמונה לך להכריע – כי אז את הופכת לכוח של אחת מהן.
והן צריכות להבין שאת לא פועלת מזה שאת נטרפת, אלא משיקול דעת ענייני. לכן בלי עצבים, בלי שיפוטיות ובלי קיטורים (אתן בלתי נסבלות נמאס לי, את תמיד, וכודמה).
את לא מענישה, את מכוונת ומונעת דברים שאסור שיהיו
במידה וכן יש דברים שאסור שיהיו בתוך ריבים כמו אלימות פיזית או נפשית – מישהו שיודע איך לשגע או להשפיל את השני וזו מטרתו למשל, את עוצרת את זה .
את מסמנת בבהירות – אתן יכולות לא להסכים ואפילו לריב, אבל יש דברים שלא עושים לאנשים באופן כללי. אם אני אראה את זה , או מאחר וזה קורה כאן, כל אחת עכשיו תלך למרחב שלה (לבחירתן, זה לא עונש זו הפרדת כוחות) ואף אחת לא – תראה טלוויזיה, תשב כאן, תוכל לבקש בגדים מהשנייה וכו.
זה עוצר פגיעה, מסמן גבולות ערכיים ולפעמים נותן להן תמריץ לפתור את העימות כשהן מבינות שאחרת שתיהן תצאנה נפסדות.