חזרה לתפריט “ארגז הכלים”

להלן שני קטעים הלקוחים מהכתבה בישראל היום .

דונו בשאלות

האם יש מי שמשוחרר מלחץ חברתי?

למה?

האם אין משהו מתעתע בשני המצבים  – היא לא נהיית מקובלת אם היא חושבת שבלי לעשות את הדברים האלה היא לא תוזמן יותר. והוא כנראה לא כזה מנהיג אם הוא כ”כ מפחד שהוא יאבד את הסטטוס שלו רק כי הוא לא רוצה לנשק מישהי.

דברו על לחץ חברתי אקטיבי לעומת פסיבי.

האם לפעמים נדמה לנו שאם לא נהיה כמו כולם נהיה דחויים אבל תכלס זה לא מעניין אף אחד?

עבודה בזוגות: הכינו כרטיסי מצב ובקשו מהמשתתפים לבחור איפה היו אומרים לא. מה קשה בזה ואיך אפשר כן להיות מסוגל לומר לא.

רוני (שם בדוי), בת 14 מתל אביב, הוזמנה סוף סוף למסיבת יום שישי של החבר’ה המקובלים, שנערכה בלופט בהרצליה. זה קרה בחופש הגדול, לפני חמישה חודשים.

היו שם חבר’ה מכיתות ט’, וגם מכיתות י’־י”א. הרגשתי בעננים. בהתחלה שתינו קצת עם החבר’ה, הרגשתי משוחררת ונהניתי מאוד. ככל שעברו השעות, הבנים התחילו להיות ממש שפוכים ולעשות שטויות. אחד מהם התפשט לגמרי ורץ עירום, כשכולם מצלמים אותו. באותו רגע זה היה מצחיק.

“לקראת 2 בלילה כבר הרגשתי ממש משוחררת. החברות שלי התנשקו והתגפפו עם בנים, ונורא רציתי גם. רציתי שייגשו אלי, שיראו שגם אני שווה. כשזה קרה, זרמתי. היתה שם אווירה כזאת, כולם עשו את זה. אפילו צילמתי את עצמי עירומה, ושלחתי את התמונה לכל החברים שהיו בקבוצת הווטסאפ של המסיבה. למזלי לא קיימתי שם יחסי מין, אבל אם הייתי קצת יותר שתויה, זה היה יכול לקרות.

“בשלוש וחצי לפנות בוקר, ההסעה החזירה אותנו לתל אביב. הלכתי לישון אצל חברה שלי. בבוקר הרגשתי נורא. כשראיתי את התמונה שלי, לא האמנתי. זאת כל כך לא אני. לא הבנתי איך נתתי לזה לקרות. ….

מאז, רוני השתתפה בעוד ארבע מסיבות כאלו. “ביקשו ממני שוב להתפשט ולהצטלם, והסכמתי. הבנתי שאלה כללי המשחק. אם אני רוצה להיות בחבר’ה האלה, אני צריכה להסכים לכללים של המסיבה. איך פתאום אגיד שזה לא מתאים לי יותר? כולם זוכרים שעשיתי את זה במסיבה הראשונה.

“גם אם באים להתנשק איתי, בפה ועם הלשון, אני מסכימה, אפילו שיש כמה שממש לא בא לי איתם”.

גם מוטי, בן 16 מיישוב בגליל העליון, מארגן מסיבות בצימרים. הוא הילד הכי מקובל בשכבה, נראה טוב, ספורטאי מצטיין. “תמיד כשרוצים לארגן מסיבה פונים אלי. אני בכלל לא כל כך אוהב לשתות, אבל זה כמעט בלתי אפשרי.

“באחת המסיבות, בחופשת סוכות האחרונה שקיימנו ביער, העניינים התחממו. אחת הבנות, שכבר היתה די שפוכה מהאלכוהול, נעמדה במרכז המעגל והזמינה את כל מי שרוצה לבוא להתגפף איתה. הילדים לא ידעו מה לעשות, אז כולם הסתכלו עלי.

“לא כל כך רציתי ללכת, הרגשתי שזה לא בסדר, אבל היה ברור לי שברגע שאסרב, אאבד את המעמד שלי. כולם יגידו שיצאתי חנון, ולא יכולתי לתת לזה לקרות. ניגשתי אליה והתנשקנו, וכולם מסביב צחקו ומחאו כפיים. אחריי היא פנתה לכל אחד, בתורו, ואז כבר כולם הלכו אליה, ואני יכולתי ללכת הצידה”.