הנה הקיץ כבר כאן והילדים המתבגרים רוצים לנסוע עם חברים לחו"ל. לשמחתי הורים שהיו אצלי בהדרכות מתקשרים להתייעץ.
מומלץ מאוד להכין את הילדים, לתת כלים, לעשות הסכמים. ובמקרה הצורך, אפילו לבטל, אם תגיעו למסכנה שזה מסוכן מידי (כן, יש מי שיבחר גם באופציה הזו).
ומי שעוד לא סגר, הנה כמה קווים מנחים לשיחה עם המתבגרים שלכם בנושא.
אל תמהרו להגיד – מרשה או לא מרשה.
תשאלו מה מטרת הנסיעה.
תסתכלו להם בעיניים ובקשו כנות. הן לא תמיד יודעות או יודעים לשים על זה את האצבע וכאן אתם יכולים לעזור. לא סתם לעשות את מה שכולם עושים כי הם לא חשבו על זה, אלא לשאול את עצמם מה באמת יעשה להם טוב. האם המטרה היא לראות חו"ל, להיות במסיבות מטורפות, לתפוס סטלבט בחוף, שופינג, לראות עיירות נחמדות ולשבת בבתי קפה, לתפוס דייטים, להיות החברות יחד באופן עצמאי ובלי מגבלת זמן ועוד ועוד.
השאלה עוזרת להם לדייק את עצמם, עוזרת לכם להבין מה צריך להדאיג, או להרגיע, מה צריך להכין, להביא בחשבון. תדעו מה אתם מתבקשים להרשות ומה עשויות להיות ההתמודדויות.
זה יעזור לכוון את כולכם בחיפוש המענה הטוב ביותר.
למדתי שלפעמים עצם השאלה פותחת בפני הילדים אפשרויות חדשות שהרבה יותר מוצאות חן בעיניהם והן פחות בעייתיות מאתרי המסיבות של צעירים.
חפשו מקומות שנותנים את המענה לרצון ועשו עליהם שעורי בית-יחד
כנסו לאינטרנט לראות מה אתם מוצאים על המקום. חשוב להתקדם מעבר לעמוד הראשון שהוא בעיקר פרסומות.
תמונות –ממחישות לקראת מה הילדים נוסעים (למשל צפיפות וגילאי התיירים האחרים)
חבילות שכוללות מסיבות משקפות את אופי המקום
האם יש כתבות על אירועים שהיו שם
האם יש בפייסבוק אנשים שכתבו על חוויות שהיו להם שם
תתפלאו כמה חומר לא רשמי אפשר למצוא ולגלות. למשל עדויות של צעירים שנסעו כדי לבלות ונהנו ומתארים מה הפך את החופשה למוצלחת כמו מסיבות מקוריות, מפגש עם מצעירים מכל העולם, מלון מפנק, בריכה נהדרת, חוף משגע וכו. או הפוך, חזרו ואמרו שכמות השיכורים שדוחפים, נופלים, מציקים ועושים בלגן, שהצפיפות הייתה בלתי נסבלת, מספרים שידעו שיהיה אלכוהול אבל לא ציפו לכמות וסוג הסמים שהיו, מדווחים על אירוע אנטישמיות, על גניבות, מתלוננים על רעש אין סופיים בבוקר כשהם לא רוצים להיות במסיבה וכו.
שימו לב לחבילות שסוכנים מוכרים, כולל כניסות למסיבות, על מה הם לוקחים אחריות ועל מה לא, איזו עזרה הם יתנו במקרה הצורך וכדומה.
דברו עם הילדים על כלים ואלטרנטיבות
ראשית אחרי שעורי הבית אפשר לחזור להגדרת הרצון הבסיסית ולבדוק האם זה באמת מה שהילדים רוצים. אם לא במדויק, אפשר לחשוב על אלטרנטיבות.
אולי גיליתם שהם מתכננים יופי של חופשה ואולי גיליתם מקום לדאגה.
כל מקרה, זו החלטה שלכם אם לאפשר את זה או לא.
כן, גם אם כבר ניקנו הכרטיסים, גם אם זה מהכסף שלהם שהם עבדו בשבילו.
ובכל מקרה אפשר לדבר על דברים כמו סימני אזהרה, איך יודעים מתי הגיע הזמן לעזוב מסיבה או להתרחק מהמקום, למי הם יכולים לפנות לקבלת עזרה, איך הם מתניידים ממקום למקום, איזה הסכמים הם עושים עם החברים שלהם, איזה קשר צריך שיהיה אתכם.
אפשר גם לבדוק איפה הם ילונו מבחינת היכולת שלהם להתרחק מהבלגן במידה וירצו, מבחינת תחושת הביטחון שלהם במלון עצמו או בדרך אליו בערב. למשל, יש מלונות לצעירים שהבלגן בהם חוגג והרעש כל הלילה. יש כאלה שהם שקטים ומסודרים אבל ממש מכוונים למפגש חברתי נעים.
אני יודעת, זה נשמע כמעט אוטופי ומי בכלל עושה שיחות כאלה, וכן הילדים רוצים ללכת למסיבות מטורפות וכולם עושים את זה, וזה הכסף שלהם, ומגיע להם אחרי שנה של בגרויות או לפני צבא ו…. או שאתם חושבים שהילדים שלכם ילדים טובים וזה בכלל לא מה שהם מחפשים. ויכול להיות שאתם צודקים. יכול גם להיות שאתם צודקים אבל הם לא מבינים את ההבדל בין מקומות ולכן חשוב שאתם תעשו איתם את ההכנה והבחירה.
כמו שכתבתי קודם, זו החלטה שלכם. וזו החלטה שלהם במובן שהם צריכים להבין מה באמת הם רוצים, האם הם נוסעים למקום הנכון להם, מה עשוי להיות בעייתי, כי גם הם מקבלים החלטה. גם אם הרשיתם, הם צריכים להחליט לנסוע לשם והם יצטרכו להתמודד שם עם מה שיהיה. בגרות פירושה בין היתר להפעיל שיקול דעת וגם לשאת באחריות. אז זה בסדר שתדברו איתם על הכל.
אני מכירה הורים שעשו שיחות כאלו אחרי ההדרכות ואכן הילדים שינו את היעד, שינו את קבוצת החברים איתם נסעו או ויתרו. ככה לא רק שמרו על בריאותם אלא גם למדו יופי של שעור בהתבגרות, בתהליכי קבלת החלטות, הקשבה עצמית.
חשוב לי לומר – המטרה היא לא "לסנדל" את הנסיעה. המטרה היא ללמד אותם בחירות, להתאים להם חופשה שתהיה מהנה וגם לא מסוכנת מידי. לעשות רגע חשיבה.
ואם ראיתם שהכל טוב, אז גם אתם תהינו יותר. תוכלו לשחרר, תוכלו לשמוח בשבילם בלי כל הזמן לחפש את הצרות.
מאחלת שייהנו בחופש ויחגגו ושגם ישמרו על עצמם ועליכם.
קישור לכתבה ששודרה הערב בערוץ 2 ועוסקת בנושא. שימו לב לכמה נקודות:
מה מדאיג הורים וילדים
האם הפתרון של הורה בעיר אחרת באמת מהווה שמירה ונוכחות או רק מזרז הגעה במצב קצה
האם הסכמים של ילדים בינם לבין עצמם אכן נשמרים בבילוי והאם הם כנים או למדו מה ההורים רוצים לשמוע (אני לא קובעת כאן אם כך או כך, רק נותנת נקודות למחשבה)
איך משהו הופך לתופעה חברתית והאם זה שכולם עושים אומר שזה אכן מתאים ונכון.
האם זה שילדים יודעים טכנית להזמין כרטיסים אומר שהם יודעים להתמודד עם אתגרים שיהיו שם (חשיפה למבוגרים יותר, חשיפה לאנשים שיכורים, אנטישמיות, בעיות תקציב, חיכוכים וחילוקי דעות ורצונות בין החברים וכו)
הכייף וגם הבעיות
https://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast-q3_2019/Article-53fb3c42f1ecb61026.htm?Partner=searchResults